Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 648

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קצות הכר של חברם דוד יודילביץ , ולמד נגרות, יחד עם שמשון בלקינד בבית-המלאכה של הנגר מרקל, ליד שער יפו מחוצה לו.

מחוסר מקום מספיק לראשיהם של חמשה בחורים על כר בן ארבעה קצות הוכרח לפעמים להיות ער בלילות. באותם הימים היה כותב מכתבים לפרסום בעתון הציוני הרוסי "ראזסוויט" מחיי הארץ ו-16 מכתבים אישיים, מלאים חומר רב-ערך לתולדות הישוב, שלח לאחיו שמעון, הוא ההיסטוריון פרופ' שמעון דובנוב (מכתבים אלה פורסמו לאחר שנים רבות בכרך השלישי של הספר "כתבים לתולדות חבת ציון" לדרויאנוב).

לאחר מאבק קשה מאד עם הקדחת והמחסור ועם הסיכויים הקודרים עזב את הארץ בחורף 1885 וחזר למסטיסלאב. עסק שם בהוראה ואחר זמן עבד לרוסטוב שעל הדון ויסד שם ספריה. משם עבר למוסקבה. במשך כמה שנים עוד המשיך בחליפת מכתבים עם חבריו הבילויים שנשארו בארץ. בחמשים מכתבים שקיבל מחבריו מהארץ מסר למר א. דרויאנוב בשביל אוסף הכתבים לתולדות חיבת ציון. מכתבים אלה מכילים חומר היסטורי רב-ערך לתולדות התנועה. נזכר כמה פעמים בספר הזכרונות של שמעון דובנוב "ספר חיי".

ברוסיה נשא אשה ושמה דוניה ונולדו לו שתי בנות, ליובה וסוניה. נשאר נאמן לציונות מרחוק ולא מצא אפשרות לנסות עוד פעם לעלות ארצה.

לפי השמועה נפטר במוסקבה.

שלמה (בנימין) זלמן כהן

נולד במזריץ, פלך שדליץ (פולין), לאביו מרדכי צבי הכהן , בשנת תר"כ (1860).

קבל חנוך מסורתי. מפעילי חובבי ציון בעירו.

בשנת תרמ"ב עלה לא"י והתישב ביפו. מראשוני הבונים בשכונת "נוה צדק".

נשא לאשה את מלכה בת יצחק רוקח (אבי משפחת רוקח בארץ) ונולדו לו ממנה שתי בנות ובן.

עסק במסחר חמרי ברזל וצבעים ביפו בשותפות עם גיסו, העסקן שמעון רוקח.

מבוני שכונת "רמת השרון" בתל-אביב (הרחובות: החשמל, ליבונטין, ברזילי ומקוה ישראל).

אחרי מות אשתו נשא בשנת תר"ס את חיה בת שלום עזריאל שפירא, מעיר מיר, פלך מינסק (אם מינה אשת משה שהם) .

נפטר י" אב תרפ"ו ונקבר בבית הקברות הישן בתלאביב.

צאצאיו: אסתר אשת המנוח ישעיהו רוזוב (פתחתקוה); חנה אשת יוסף רוקח (תל-אביב); יצחק (לונדון).

יואל דרובין

נולד בקרטינגן, פלך קובנה, ליד הגבול הגרמני, בקירבת ממל, בכ"א אלול תרי"ז (1857), לאביו אליעזר .

קיבל חנוך דתי ואח"כ יצא להמשיך למודיו בגרמניה.

הצטרף לתנועת ביל"ו בראשיתה ובכ"ו אב תרמ"ב (11.8.1882) עלה לא"י. היה מדרי בית אנטון איוב יחד עם הביל"ויים האחרים, עבד במקוה ישראל ועמד בכל הסבל והתלאות. היה בין מחברי חוקת ביל"ו באוקטובר 1883.

לאחר הגירוש ממקוה ישראל עבר לראשון לציון, היה פועל ואח"כ אכר. הצטיין בחריצותו, בסבלנותו ובנאמנותו לתורת ביל"ו.

ב-12 בספטמבר 1884 יצא לרוסיה ובכ"ה כסלו תרמ"ה נשא לאשה את חנה , ילידת שקור, פלך קובנה שנתחנכה בליבוי וחזר לראשל"צ. בט"ו באייר תרמ"ז (1887) התיצבה אשתו בראש משלחת נשי המושבה בפני הבארונית אדלהידה דה-רוטשילד כדי לבקשה להשפיע על בעלה שישנה לטובה את יחסו למושבה אחר הסכסוך שנפל בין פקידו אוסוביצקי לבין האכרים. השתדלות זו נשאה פרי.

השתתף בפעולה הצבורית והתרבותית והיה חבר הועדים השונים במושבה. כן נבחר למועצת היקבים של ראשון לציון וזכרון יעקב.

בתרע"ב היה חבר המשלמת שיצאה לפאריס לנהל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 648). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/648