Volume 2

Page 655

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תה זאת כעלבון קשה ופרצה ממש בבכי ובקושי הרגיעוה.

סייעה למשה סמילנסקי בראשית דרכו הספרותית ע"י מכתבי המלצה לש. ל. ציטרון ואבלה סירוטקין שפירסמו את מאמריו הראשונים ב"המליץ". ביובלה הששים של גדרה, בכ"ו כסלו תש"ה, נאמה ברדיו ירושלים מטעם נשי המושבה יחד עם משה סמילנסקי ויו"ר ועד המושבה עמרם חזנוב ונרשמה יחד עם אמהות גדרה האחרות בספר הזהב של הקרן הקימת לישראל.

רשימת הערכה עליה בשם "לאה-קה" הופיעה ב"בוסתנאי" 13.12.1934 - מאת משה סמילנסקי.

בתרפ"ט נדפס מאמר שלה ב"הארץ" על דבר הפרעות בבאר טוביה ומצב הרוח בגדרה.

ב"הבוקר" י"ט תמוז תש"ג, 61 שנה לעלית הבילויים, נדפסו קטעים מזכרונותיה מראשית בואה לארץ.

משה ליובין

נולד בהומל, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה), בשנת תרמ"ט (18.12.1888) לאביו שמואל זלמן (בן יואל ליובין, מראשוני חדרה ודרי ה"חאן") ולאמו חיה . קיבל חינוך מסורתי. בן 14 עלה ארצה עם הוריו בסוף שנת 1902, התישבו בחדרה ורכשו אדמה נוספת על הנחלה שקנה הסבא יואל בעת יסוד המושבה. נרתם בגיל צעיר לעבודות המשק בחקלאות ובפרדסנות וממשיך בכך עד היום.

נשא לאשה את ימימה בת שמשון בלקינד הבילויי מראשון לציון.

עסקן ומסור ופעיל בצבור החקלאים והפרדסנים, מעורב בין הבריות ומקובל על כל החוגים.

השתתף ביסודם ופעיל בניהולם של מוסדות החקלאים בחדרה: חבר במועצת הסתדרות החקלאים, "החקלאי", במועצה הארצית של "פרדס-סינדיקט", בהנהלת הלואה וחסכון חדרה, ממיסדי אגודת נטעים וניהל אותה במשך עשרות שנים, וכיום מנהל חברת "פרדס" חדרה. היה חבר ועד המושבה והמו

עצה המקומית ופעיל בעניני השמירה והבטחון במקום.

צאצאיו: שמואל, נעמה, אבשלום .

שמעון יחיאל גולדברג

נולד בקיבארטי, ליטא, כ"ז תמוז תרל"ג (1873), לאביו ר' אברהם יצחק , תלמיד-חכם וסוחר אמיד ולאמו אסתר גולדה לבית מרקל מקובנה. קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ואח"כ בישיבת רבי שמואל מוה ליבר שבביאליסטוק. שם נמשך לתנועת חיבת ציון והיה במשך זמן-מה מזכירו של רבי שמואל בעניני

צבור וישוב ארץ-ישראל וביחד עם ד. ל. סוכובולסקי כמזכירים של הרב ב"מרכז רוחני" ("מזרחי") והקדישו את כל שעות הפנאי שלהם לעבודה זו.

ב-1902 נשא לאשה את חיותה בת יהושע צבי גולדברג מסרהיי.

משיצא לחיי המעשה וניהל עסקי-מסחר גדולים הוסיף להקדיש מזמנו, ממרצו ומכספו לפעולות המכוונות לתחית העם והארץ. היה חבר ב"בני משה", בחברת "מנוחה ונחלה" שיסדה את המושבה רחובות, בחברת הוצאת-הספרים העברית "אחיאסף" הווארשאית, בחברת "כרמל" להפצת יינות ארצנו ברוסיה ובפולין שלא על מנת לקבל פרס. השתתף בקונגרסים הציוניים השני, השלישי, החמישי והתשיעי והיה ציר בועידות הארציות של ציוני ליטא. פעל למען הפצת מניות "אוצר התישבות היהודים" ולמען הקרנות הלאומיות. מהראשונים בליטא שהנהיג את השפה העברית כשפת בית ושפת חנוך לילדיו. ביחד עם ש. קמבר מוילקובישקי היו מעבירים את בולי הקה"ק דרך גבול גרמניה לוילנה ומשם נשלחו אל כל המורשים למקומותיהם למכירה.

ביקר בארץ ב-1913 והגה תכניות לעלות ולהשתקע כאן בקביעות. פרצה מלחמת-העולם הראשונה והכריחתו לחכות. אחרי המלחמה ביקר שנית בארץ ב-1922. אחרי שחיסל את עסקיו עלה ארצה בשנת 1925 עם רוב הונו. גם כאן עסק במסחר והמשיך את פעולתו הציונית כעסקן מסור, צנוע ושקדן. היה חבר הנהלת חברת "גאולה", פעיל בועדת השקל ובועדים הארציים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 655). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/655