Volume 2

Page 669

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הדרשני של ר' משה אלשיך על התורה ושאר כתבי הקודש, ולשם השגת הוצאות העליה לארץ-ישראל הדפיס את החלק של קיצור זה על ספר תהלים (לובלין, תרמ"ו) בהסכמת גאוני-הדור המפורסמים ר' יוסף דובער הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ר' פנחס שיק מקוברין, האדמו"ר ר' נח נפתלי מקוברין ועוד. אחרכך נדד מעיר לעיר למעלה מארבע שנים ומכר 2000 טפסים מחיבורו, עד שאסף כדי סילוק חובות ההדפסה וגם נשאר לו סכום כסף למטרתו העיקרית. אז נפרד מקהלתו ומבניו (אחד מהם, ר' דוד , מחבר הספר "שושנים לדוד", שנדפס בווארשה בתרע"ד, היה אח"כ רב בקוברין וגם מראשי כולל הורודנה) ובלוית רעיתו ובנו הצעיר ר' ישעיהו צבי הגיע ארצה, אחרי טלטולי-דרך מרובים, ביום י"ד תמוז תרנ"א, והוא אז בן 66, והשתקע בירושלים. כאן המשיך בדרכו בהרבצת תורה ברבים, כמגיד שיעורים בביתהכנסת "בית יעקב", ובעסקנות ישובית, כגבאי דכולל הורודנה. קיים יחסי ידידות עם הרב יחיאל מיכל פינס ועם הרב אריה ליב פרומקין , שהיו עוסקים בפועל במעשי התישבות חקלאית, והם היו מתיעצים אתו בשאלות הכרוכות בפעולה זו, וביחוד כיצד לרכוש את אהדת הצבור הירושלמי של הישוב הישן ולהשתיק את ההתנגדות מצדו.

הניח אחריו בכתובים את הקיצור של פירוש אלשיך על כל התנ"ך (חוץ מהפירוש על תהלים שהדפיס, כנ"ל) ונפטר בירושלים ביום כ' אדר שני תרס"ב.

שלמה זלצמן

נולד בעיירה סלץ, פלך גרודנה, כ"ד כסלו תרל"ג (1872), לאביו ר' דוד (בר-אורין, סוחר, ממשפחת הגר"א מוילנה) ולאמו שיינה-רבקה בת עקיבא לידר מחומסק. למד בחדרים ובישיבת מיר, ובגיל צעיר יצא לחיי המעשה. נסע לוארשה ויחד עם צעירים אחדים יסד קואופרטיב להובלת דברי דפוס וחבילות אל הדואר בשרות בתי-המסחר. עבד בערים שונות ובעבודות שונות, שהה זמן-מה גם בניו-יורק, עבד כפועל בביתחרושת להלבשה והיה פעיל בארגון הפועלים, חזר לרוסיה עשיר בנסיון במלחמת-החיים והתישב באודיסה.

נשא לאשה את ליובוב, אהובה ) בת ר' יצחק גרייבסקי מאודיסה.

הצטרף לתנועה הציונית מראשיתה, הקדיש לה את מרצו ואת פעילותו, בא בחברת ראשי חיבת ציון והציונות. התקרב לעתונאי הכשרוני זאב ז'בוטינסקי והיה לו חלק בהתקרבות ז'בוטינסקי לציונות ולתרבות העברית והמריץ אותו לתרגם את שירי ביאליק לרוסית. התמסר למו"לות ציונית. הוציא את מאמריו הראשונים של ז'בוטינסקי בחוברות מיוחדות, חוברות עממיות לתעמולה ציונית באידית, את התרגום האידי שכתב ביאליק עצמו ל"משא נמירוב" שלו, את שירי ביאליק בתרגום רוסי של ז'בוטינסקי (יצא בתשע מהדורות ונפוצו ברבבות טפסים). היה חבר המרכז

הציוני באודיסה, ממיסדי האגודה הציונית "ארץ ישראל". עבד זמן מה בהנהלת מרכז הקה"ק לרוסיה במוסקבה בהנהגתו של ד"ר יחיאל צ'לנוב . היה ציר הקונגרסים הציוניים ה-7, 9, 12, 14, 16, 18, 21. מיוזמיה ומארגניה של ועידת הלסינגפורס וציר בה. פעל למען השלטת העברית בבתי-הספר של היהודים ברוסיה וליוה את ז'בוטינסקי במסע תעמולה למען העברית ב-50 ערים ברוסיה.

עבר לפטרבורג ונטל על עצמו את ניהול הירחון הציוני (ברוסית) "ייברייסקאיה ז'יז'ין" שהתפתח אח"כ לשבועון "ראזסביט" והעלה את תפוצתו עד ל-35 אלף טפסים. ניהל את הוצאת-הספרים הציונית "קדימה" (שנקראה גם בשמות אחרים בעברית וברוסית), השקיע הרבה כשרון ומרץ בפיתוחה והוציא בה הרבה ספרים באידיאולוגיה, בהיסטוריה ובספרות הציונית וגם ספרותתעמולה. ניהל גם את הוצאת האנציקלופדיה היהודיתרוסית של ברוקהאוז-עפרון.

ביקר בארץ באביב תרע"ד ורכש קרקעות, וחדשים מעטים אחרי שובו לרוסיה פרצה מלחמת-העולם הראשונה. אחרי מהפכת פברואר 1917, כשהוקם לחדשים אחדים המשטר הליבראלי של קרנסקי, השתתף בועידה הציונית הכל-רוסית בפטרוגראד וניהל את הוצאת העתון היומי הציוני באידית "פעטראגראדער טאגעבלאט". עם השתלטות הבולשביקים במהפכת אוקטובר 1917 הושם מחסום לפעולה ציונית גלויה ונרחבת ברוסיה, ואז הצליח לצאת מרוסיה דרך לונדון לארץ-ישראל.

ב-1919 הגיע מצרימה בדרכו לארץ-ישראל ונתמנה למנהל העתון העברי "חדשות הארץ" שהוציאה מפקדת הצבא הבריטי בשביל הישוב בארץ, וכשמכרה המפקדה את העתון לי. ל. גולדברג והוא העבירו לירושלים והוציאו בשם "הארץ", המשיך זלצמן לנהלו עד שנת 1922.

ב-1922 יצא לברלין ויחד עם ז'בוטינסקי יסד את הוצאת-הספרים העברית "הספר", שהוציאה את האטלס הגיאוגרפי העברי של ז'בוטינסקי-פרלמן ועוד ספרים, ואח"כ יסד את הוצאת זלצמן והוציא בה ספרים בעברית וברוסית ביניהם את כתבי ביאליק,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 669). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/669