Volume 2

Page 670

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שניאור, ז'בוטינסקי (פיליטונים ו"בנכר"), שלום עליכם, פרוג' פרישמן, ברדיצ'בסקי ופרץ (ברוסית) ו"ספר האגדה" של ביאליק בתרגום רוסי של ש. פרוג.

ב-1925 חזר ארצה, השתקע בתל-אביב והתמסר לעסקנות צבורית וציונית. היה חבר מועצת עירית תל-אביב מטעם הציונים הכלליים (1926-27), חבר ההנהגה של הציונים הכלליים בת"א ואח"כ גם בהנהגה הארצית, חבר בית-הדין המסחרי של עירית ת"א ואח"כ חבר בית-הדין העירוני, חבר בועדות עירוניות וצבוריות שונות, יו"ר הנהלת בנק הלואה וחסכון, חבר הנהלת חברת פיתוח תל-אביב, חבר הנהלת חברת "גאולה" ומ"מ המנהל שלה, חבר הנהלת חברת "רענניה" וחבר אגודת נטעים. ממיסדיו וחבר (ובמשך שנים מספר אף יו"ר) הועד המנהל של העתון היומי "הבוקר".

יצא לא פעם בעתונות בדרישות לתיקון ליקויים צבוריים. בעקב מאמריו ב"הבוקר" ב-1937 נגד השיתוק בפעולות פיק"א בארץ הוזמן לשיחה ממושכת עם הבארון ג'מס רוטשילד בלונדון בענין זה.

השתתף בבוררויות בעלות חשיבות צבורית, ביניהן: בוררות יקב ראל"צ ב-1940 בדבר מכסת הענבים שיש לקבל מכל מושבה; סכסוך "החקלאי" - "פרדס-סינדיקט"; סכסוך בין ענף הירקנים בהתאחדות הסוחרים ובין "השוק החקלאי"; סכסוך בין דרי סביבת שוק "עליה" ובין עירית ת"א בדבר מס ההשבחה.

פרסם מאמרים פובליציסטיים בעתונות הציונית באידית, רוסית וגרמנית, חוברת על הרצל באידית אחרי פטירתו בתרס"ד, זכרונות רבים ב"הבוקר" מחיי העיירה היהודית בעבר הקרוב. ב-1936 הוציא בהידור רב את הכרך הראשון של כתבי ז'בוטינסקי בעברית, ובתש"ד פרסם כרך ראשון של הספר "מן העבר", זכרונות אישיים וכלליים מפרשת חייו ופעולותיו ופגישותיו עם אישי הצבור היהודי והתנועה הציונית (כרך שני בשם "עיירתי" נשאר בעזבונו והוצא אח"כ עלידי בנו).

נפטר בגבעת ברנר (בהיותו שם לנופש), אור ליום ח, כסלו תש"ז (1.12.46), והובא לקבורה בביתהעלמין הישן בתל-אביב.

בנו הוא שופט-השלום אליעזר מלחי ובתו גב' עדה יעקב , אשת ד"ר ה. יעקב , לשעבר יו"ר אגודת הקצינים העברים בא"י (מצבאות מלחמת העולם הראשונה).

אברהם אוליצור (אוליצקי)

נולד כ' כסלו תרנ"ב (21.12.1891), בסקוירה, אוקראינה, בן דוד (סוחר - נפטר י''ד אייר תרצ"ז באוטבוצק); נתחנך בבית הספר המתוקן "לתורה ולתעודה" לר' ח"י קרמר בעל "דורש לציון" ובבי"ס למסחר בלודו. ותיק הפקידים של ההסתדרות הציונית בארץ, מנהל מחלקת הכספים של קרן היסוד מיום הווסדה; ב"כ הסוכנות היהודית וקרן היסוד בהנהלות: קהלית ציון האמריקאית, הכשרת מפרץ

חיפה, "משק", חב' הכשרת הישוב, חב' המים "עמק". "גלבוע", "יזרעאל", חב' פתוח תל-אביב, פתוח טבריה, "דביר" (הוצ' ספרים), "אורים" (פילמים); ח' ועד עיר גנים תלפיות, יו"ר האגודה למען בית הספר בתלפיות, ח' הועדה לעבודות צבוריות ב"גבעת אליהו", ח' הועדה לפתוח "רמת-ישי'', ח' ועד לשכת התיירות הציונית ומועדון "תור", ח' ועדת הבוררות הממשלתית בסכסוכי עבודה וכו'. בחו"ל - מרכז חוג מתלמדים של תנועת פוע''צ בלודז (תרס"ח): עלה לארץ-ישראל בפסח תרס"ט ובאותה שנה, בחודש סיון, מזכיר המשרד הארץ-ישראלי ביפו, בראשותו של ד"ר א. רופין; תרע"ג - גזבר האגודה המוסיקלית העברית בתל-אביב; תרע"ד יסד וניהל "אגודת הרצל" מחניכי הגימנסיה העברית לשם עבודה ציונית ופעולות הקרן הקימת בתל-אביב ;

תרע"ה - חבר ועדת ההתעתמנות המרכזית; תרע"ונדון יחד עם ראשי המשרד הא"י בבית-משפט צבאי תורכי בעוון אסוף כספים למטרות ציוניות; הועמד לחקירה לפני השלטונות על עבודתם של אפ"ק (כחברה אנגלית) ו"הועד הזמני הציוני" באמריקה: תרע"ז - גויס בירושלים לצבא התורכי ולאחר זמן מה קבל "חופשה"; מרכז עניני המשלוחים בזהב (מקושטא) לצרכי התישבות, חנוך, סיוע וכו'; תרע"ה - מורשה לקבוץ כספים לטובת הקהק"ל, מארגן מחדש את "אגודת הרצל" מבין בוגרי בתי-הספר התיכוניים בירושלים ותל-אביב; ממיסדי מרכז האגודות הציוניות בירושלים והבטאון "על המצפה"; התנדב לגדוד העברי ושוחרר לפי דרישות המשרד הא"י וועד הצירים; יסד "ועד אגודת הגדוד העברי" לעזרת משפחות המתנדבים מירושלים ולחיילים משוחררים ; תרע"ט - התמזגות המשרד הא"י על כל מחלקותיו עם ועד הצירים: לכתחילה ראש המנגנון ואח"כ מנהל הלשכה לתעשיה ועבודות צבוריות של ההנהלה הציונית בירושלים; ממיסדי "בית החיילים העברים" בשכונת הבוכרים בירושלים, של "מגן דוד אדום" וועד ההצלה לנגועי הפרעות באוקראינה ופולין; תרפ"א - בלונדון לשם השתלמות במקצועות כלכליים ומסחר. מזכיר חברת הכשרת הישוב שם; המזכיר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 670). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/670