נשא לאשה את מרים בת ר' גבריאל . התישב בשפולה, עסק במסחר תבואות וקבע עתים לתורה.
בשנת תרנ"ה חיסל את עסקיו, עלה ארצה, התישב בנוה שלום שביפו, בנה לו בית קטן לדירה וחנות בין הראשונים, אשתו ניהלה חנות מכולת לפרנסתם והוא ישב ועסק בתורה ובמעשי צדקה וחסד.
בשנת תרס"ב, כשבנו דוד דב ביקר בארץ והתענין בגאולת קרקעות, הצטרף למסע שערך בנו יחד עם ר' משה בצלאל טודרוסוביץ ור' אברהם ישפה לעבר הירדן לשם סיור קרקעות ונסיון לגאול אותם.
בשנת תרס"ה מכר את הבית והחנות ביפו, העביר את דירתו לירושלים בבתי ברוידא , בדירה שמסר לו הגביר מנישביץ מניו-יורק לכל ימי חייו, הצטרף לכולל הורודנא והתמסר לשקידה בתורה ובעניני צבור ומעשי צדקה וחסד. יסד שיעור לעין יעקב והרצה בו כל ימיו בבית-מדרשו "בית-רחל" אשר בשכונת "כנסת" הישנה, ויחד עם רעיתו מרים יסד "גמילות חסד" ו"לינת הצדק" לשכונת כנסת וסביבתה ושניהם טיפלו במסירות בעזרה לעניים ולחולים (והיא המשיכה בפעולה זו גם אחרי מותו. עד שנפטרה ביום כ' סיון תרפ''ד).
נפטר בירושלים, א' סיון תרע"ו.
צאצאיו: יענטל לאה איזנשטט; דוד דב; חיה גולדה בורנשטיין; צבי (הערשיל).
יהושע ליפבסקי
נולד בבריסק דליטה בשנת תרמ"ז לאביו יצחק צבי (ממנהלי בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ ביפו, ירושלים ובירות).
קבל חנוך בבית ספר כללי בבריסק, אח"כ בהשתלמות פרטית באיי.
עלה עם הוריו והמשפחה לא"י בשנת תרס"ד ונתקבל כפקיד בבנק אנגלו-פלשתינה ביפו, ואחר כך נתמנה למנהל הסניף ביפו. היה מוכשר מאד בעניני בנקאות.
נשא לאשה את פריסילה לבית תאלף מארצות הברית.
עסק בעניני צבור באמונה, ולא אהב את הפרסום.
נפטר בתל-אביב, כ"ו כסלו תר"ץ ונקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב.
על שמו ספריה בבנק אנגלו-פלשתינה בע"מ בתלאביב.
בתו: אילונה .
יעקב זלצמן
נולד במוזיר, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרכ"ד (1864), לאביו אליהו ולאמו תהילה (סלאוא) בת אברהם. למד בחדרים ובישיבת מינסק, ואח"כ למד את המלאכה והמסחר בשעונים.
עסק במקצועו בעיירה אוזריצ'י, ליד בוברויסק. בתרנא עבר לניקולאייב שבדרום רוסיה, המשיך שם במלאכתו ובמסחרו והיה פעיל בתנועה הציונית מראשיתה ובחיי הצבור היהודי הלאומי. השתתף ביסוד המזרחי בניקולאייב והיה חבר אגודת ציונים פעילים לשם הפצת הרעיון בין ההמונים ויצירת אגודות ציוניות עממיות.
בטבת תרס"ו עלה ארצה עם אשתו ובנו יצחק , התישב ביפו וניהל בית מסחר ומלאכה לשעונים בשותפות עם בנו. התקרב לאנשי אגודת "אחוה", השתתף עמהם ביסוד החדר הדתי הלאומי שהתפתח אח"כ ל"תחכמוני" בנוה צדק. היה חבר ועד הקהלה ביפו והשתתף במלחמה שהתנהלה בהנהגת שיינקין ואבוהב למען הדמוקרטיזציה של הקהלה ומוסדותיה ולסילוק הקפאון שהשתרר בה על-ידי עסקנים פעילים לשעבר. בזמן הראשון היה חבר פעיל בהסתדרות המזרחי, אך בשנותיו האחרונות פרש ממנה, כי לא מצא סיפוק במדת עמידת ראשי המזרחי על משמר הציונות השלמה.
נפטר בתל-אביב, ד' אייר תרצ"ח, והובא לקבורה בנחלת יצחק.
צאצאיו: יצחק (סוחר שעונים ובעל בתי-מלון בחיפה, מפעילי הציונים הרביזיוניסטים).