Volume 2

Page 689

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה סובל אף רעב ממש, שהתיש את כוחותיו והפילו למשכב, והעזרה שקיבל לפעמים לא הספיקה. וכך נפטר בתל-אביב, י"ז שבט תש"ב.

פניה מטמון-כהן

נולדה בביאליסטוק, פולין, כ"ז תמוז תרל"ד (1874), לאביה פסח יהושע ברומר , עורך-דין, שביתו היה מרכז לפעילות בחיבת ציון ברוח המסורת. קיבלה חינוך עברי וכללי, גמרה בית-ספר תיכוני ולמדה באוניברסיטאות אודיסה וברן (שווייץ) וקיבלה תעודת מורה. נישאה לד"ר יהודה ליב מטמון-כהן, עברה אתו לאודיסה, לימדה בגימנסיה לבנות ובבית-ספר מקצועי לבנות והיתה מקורבת לחוג אחד העם ורבניצקי . ב-1899 ניהלה את גןהילדים העברי הראשון באודיסה. בשנות 1901-03 ניהלה בית-ספר לאומי-ציוני בעל תכנית עברית רחבה, שביאליק היה אחד המורים בו. באותו הזמן היתה פעילה באגודת "בנות ציון" ובאגודת הסטודנטים "צבא התחיה", שחבריו וחברותיו התכוננו לעלות ארצה לעבודה תרבותית ורפואית.

ב-1904 עלתה ארצה עם בעלה ובנה לראשון לציון. כעבור כמה שנים עלתה בתה לאה (אשת ד"ר מנדל ליבוביץ). ב-1905 עברו ליפו ויסדו את הגימנסיה העברית ("הרצליה"), בה היתה אחת המורות הראשונות ובזמנים הראשונים אף שטפה את הרצפות אחרי הלימודים והיתה עוזרת לבעלה בהחזקת המוסד בתנאים הקשים. ב-1907 הצטרפה לאגודת חובבי הבמה העברית בהנהלת הד"ר חיים הררי ומילאה תפקידים על הבמה. חיברה ספר לימוד "שאלון בחשבון" (יפו, תרס"ו).

השתתפה ביסוד התאחדות נשים לשווי זכויות. נבחרה מטעם ההתאחדות לצירה באספת-הנבחרים השניה, נבחרה לחברה במרכז ההתאחדות וליו"ר סניף תל-אביב. חברה פעילה בלשכה המשפטית שליד ההתאחדות להגשת עזרה והגנה לנשים בסכסוכי משפחה. מרצה באגודותנשים שונות ופעילה במאמרים בעתונות ובהרצאות למען שיפור המעמד המשפטי של האשה. כן פעילה לטובת

הקרן הקימת לישראל, למען תוצרת הארץ, באגודות להשלטת העברית, ועוד.

ר' מנחם מנכין-היילפרין

נולד בגרודנה, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ד (1844), לאביו ר' שלום . למד ב"חדר" ובישיבות אצל גאוני פולין וליטא והשתלם בדרגה גבוהה בש"ס ופוסקים וקבלה והתנהג בפרישות ובחסידות כאחד הגדו

לים מדורות קדומים. סירב לקבל משרת רבנות וליהנות הנאה חמרית כל-שהיא מתורתו, רק התפרנס ממסחר בספרי קודש ובאתרוגים מארץ-ישראל, ולשם כך ביקר כמה פעמים בארץ להביא אתרוגים. אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד תורה וקבלה יומם ולילה.

בגרודנה עיר מגוריו היה מפורסם כגאון ומקובל. הוציא בתרמ"ה את הספר "עץ חיים" לר' חיים ויטאל , תלמיד האר"י, עם הוספות, הגהות וביאורים. אח"כ פרסם בירושלים בדפוס הרי"ד פרומקין את ספרו "כבוד חכמים", בו סתר את דעת ר' יעקב עמדן שבספרו "הקנאות" יחס את הספר (בעניני קבלה) "חמדת הימים" לנתן העזתי, מתלמידי שבתי צבי, ופסל את תכנו כמינות שבתאית, ור' מנחם הוכיח, כי הספר המדובר נתחבר על-ידי איש צדיק וחסיד ידוע בזמנו על יסוד קבלת האר"י ואין לו כל שייכות לשבתאות. כן היה ידוע בגרותה כצדיק ועושה נפלאות, אף כי לא התנהג כדרך האדמו"רים החסידיים ולא קיבל לא פתקאות ולא פדיונות או מתנות בצורה אחרת.

ר' ישראל צרבינסקי מרמת-גן מספר מעשה שראה במו עיניו בבחרותו כשלמד בישיבה בגרותה והלך פעם יחד עם רבים אחרים לבית המדרש של "חברת אלשיך" שהתנהל על-ידי ר' מנחם לראות, כיצד הוא מגרש "דיבוק" מנערה יתומה. לפי דבריו אמר הדיבוק, שבחייו היה מראשי ה"חוטפים" ומסר מאות ילדי ישראל לצבא ולשמד, ולפני מותו עשה חוזה עם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 689). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/689