שם בבית המדרש למורים של האליאנס (1912-1909). בשנים 1922-1912 שמש מורה בבית הספר כי"ח בבגדאד. בשנים 1925-1923 הורה בביה"ס של כי"ח בבירות. בשנים 1933-1925 נהל את ביה"ס של כי"ח בהמדאן שבפרס. כאן פעל הרבה לטובת הקהלה היהודית בעיר. בהשפעתו הסכימה הממשלה הפרסית להכיר בבתי הספר של האליאנס ולהתחשב עם תעולות הגמר של הגומרים (דבר שלא היה נהוג לפני כן). עד בואו היו במוסד 6 כתות עממיות. בזמנו נוספו לביה"ס ג' כתות תיכוניות. היה פעיל מאד בועד הקהלה היהודית שבהמדאן.
בשנת 1925 נשא לאשה את שרה רומי , מקושטא.
בשנת 1933 נסע לעיר אספהאן שבפרס ונהל שם את ביה"ס של חכי"ח עד שנת 1936 . בבואו מצא את ביה"ס שרוי בגטו מיוחד של הרובע היהודי, שנמצאו בו כ-8000 נפש. 4000 יהודים התגוררו מחוץ לגטו. הוא קנה בנין נאה מחוץ לגטו והעביר אליו את ביה''ס. דבר זה גרם ש-3000-2000 יהודים עזבו את הגטו והתגוררו מחוצה לו - דבר שעשה רושם גדול.
בשנים 1936- 1946 נהל את ביה"ס של חכי"ח בעיר טהראן שבפרס. בהשפעתו ובאמצעות מר אברהם נחום מבגדאד תרם הנדיב אליעזר כדורי סך 2000 לירות שטרלינג להרחבת והגדלת ביה"ס הנ"ל שנקרא בשם "לורה כדורי" (על שם אשת אליעזר כדורי), בנין מפואר זה מכיל 14 כתות, ונבנה בשנת 1938. בזמן מלחמת העולם האחרונה ביטל ריזה-שאח, מלך פרס את כל בתי הספר הזרים במדינה. היה בדעתו לבטל גם את ביה"ס של האליאנס, אך בהשפעתו נתקבלה הטענה שבתי הספר של האליאנס אינם נקראים זרים.
בשנים 1942- 1945 לא היה כל קשר לביה"ס הנ"ל עם פריז והיה חשש שיסגר. פנה לג'וינט ובהשפעתו נתנה תמיכה של 1000 דולר לחדש בשביל משכרת למורים.
בשנת 1946 עבר לירושלים, וכיום מנהל ביה"ס של חכי"ח.
צאצאיו: שלמה, מזל אשת קרסטופר, מאנגליה.
אריה ליב אסתרמן
בן שמואל. - נולד ב-18 לינואר 1869 (תרכ"ט) בעיירה מאסיאד מחוז טלז (אביו היה מלמד ובחדרו קבל הנער בעל הכשרונות את ראשית חנוכו בלמודים עבריים). מאביו התיתם בהיותו בן חמש, התמסר ללמודים בלי עזרת מורים עד שנכנס לגימנסיה בעיר ממל (גרמניה). אחר כך למד באוניברסיטה הברלינית, תחלה במחלקה הרפואית, אך מטעמי חולשה הפסיק את למודיו במחלקה זו ועבר לאוניברסיטת היידלברג, למד חימיה ובשנת 1895 גמר את חוק למודיו.
בשעת למודיו בגימנסיה ואח"כ באוניברסיטה נתן שעורים פרטיים לשם קיום. את העברית שהיתה אהובה עליו לא שכח והיתה שגורה בפיו.
באותן השנים, שלמד בהיידלברג, התחילו לנשב רוחות ציוניות ברחוב היהודי. הצטרף לקבוצת הצעירים הציונים, שהיתה מורכבת מהנריך לווה, ד''ר ליאו מוצקין וד"ר ז. סוסקין, ויחד עמהם יסד את אגוד הנוער הציוני בגרמניה בשם "יונג ישראל".
אחרי גמרו את למודיו באוניברסיטה נתמנה למנהל חברה לתוצרת רפואית בהמבורג. השתתף בקונגרסים הציונים, שני ותשיעי. מן הציונים הותיקים והפעילים ביותר בגרמניה. לאחר פטירתו של הרצל גברה במערכות הציונים הנטיה לעבודה מעשית בארץ ישראל והפרופ' בוריס שץ יסד בירושלים את בית הספר "בצלאל" לשם הפצת אומנות ומלאכה עדינה בארץ ישראל. הציונים החליטו לבסס את המפעל התרבותי-אמנותי הזה מצדו המסחרי - ושלחו אותו לשם זה כאיש מעשי בעל חוש מסחרי וציוני מסור, - בשנת 1912 יצא לארץ ישראל וקבל על עצמי את ההנהלה המסחרית של "בצלאל". בתפקיד זה עבד בהצלחה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונאלץ היה לחזור לגרמניה. עם שובו קבל על עצמו שוב את ההנהלה הראשית של אותה החברה הרפואית, שניהל אותה לפני צאתו לא"י. בשנת 1920 גמר את חשבונותיו עם הגולה ועלה לא"י על מנת להשתקע.
השתקע בתל-אביב, וכאן הכירו בכשרונותיו וב