Volume 2

Page 724

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ייצג את גדרה במועצת היקב. באחת מישיבות התאחדות הכורמים בראשל"צ, לאחר נאומו, פנה הנרי פרנק, נציג הבארון, אליו ואל חברו הזנוב ואמר: "רבותי, יישר כוחכם, עורכי דין הייתם צריכים להיות ולא אכרים פשוטים".

בתרס''ה ו, נשלח מטעם הכורמים יחד עם שלמה זלמן צוקרמן לאמריקה לפיתוח סחר היין. בחזרו מצא את אשתו חולה מאד ובמאמציו להצילה נסע אתה לבירות ושם נפטרה בט, אדר ב, תרס"ח.

לאחר שנתאלמן, נשא את שושנה קרנדל, אחותו של משה קרנדל מבאר יעקב (נפטרה בה, תמוז תרצ"ו בגדרה).

עמד בשורות המגינים על הנפש והרכוש של בני גדרה. נסיונו הראשון בשטח זה היה בשעת בקורו של רי"מ פינס במקום, בשנת תרמ"ה. יחד עם חבריו וביניהם פינס ושתי הנשים הראשונות של גדרה, אשתו ופניה חיסין, הדפו את המתקיפים, ומאז עמד ב"שורה" פעמים אין ספור.

בימי מאורעות תרפ"ט, באשר באר-טוביה בערה באש וגדרה נשארה מנותקת, באה למושבה משלחת עם מיטען-מזון מעירית תל-אביב. כשעמדה המכונית לחזור, קם אחד הפועלים והציע להעביר לעיר נשים, ילדים וזקנים. הוא ניגש אליו ואמר: "באשר נלחמנו בעד גדרה בראשיתה עמד אבי הזקן אתנו במערכה, ולפני מותו ציוה עלי: אל תעזוב מקום קדוש ויקר זה שקידשנוהו בדמנו". והוא הוסיף: "אם רוצה אתה בחור, קום סע! הביל"ויים - הם, בניהם, נשותיהם וטפם - יישארו כאן, במקום, לחיות ולמות".

חלם על התישבות גדולה בדרום והיה נוהג לומר תמיד: "גדרה פתח לדורות".

ב-1907 (תרס"ז) השתתף במשלחת של דוד טריטש שיצאה לחקור את אפשרויות ההתישבות באל-עריש (הוא בא במקומו של גיסו אליהו סברדלוב, שנתעכב ברגע האחרון בשל מחלה; יתר חברי המשלחת מגדרה : יעקב שלמה חזנוב וצבי הורביץ).

בתר"ן (1890) היה בין מייסדי לשכת "שער ציון" של בני-ברית ביפו שהוקמה בבית יעקב הרצנשטין.

זכה להיות בין שלשת הישישים שרידי ביל"ו, יחד עם מנשה מאירוביץ וא. סולומיאק, שהשתתפו בכנוס משפחות הביל"ויים בי"ט תמוז תש"ג במלאת 61 שנה לעלית ביל"ו במקוה ישראל.

פירסם בעתונים רשימות ומאמרים רבים על חיי מושבתו. אחד ממאמריו הידועים בשם "דברי עבודת אדמה" נדפס ב"השקפה" של אליעזר בן-יהודה מי"ב שבט תרנ''ז. פירסם חוברת מיוחדת על תולדות המושבה בשם "המושבה גדרה" (הופיעה קודם בלוח ארץ ישראל לשנת תרס"א של אברהם משה לונץ).

נפטר בגדרה בגיל 84 שנה בי"ב חשון תש"ד.

צאצאיו: אביגדור (מהנדס ראשי בחברת "של" חיפה) אלישיב (ז"ל), לאה אשת ד"ר אתה בירנבוים מנהל

ועד החנוך בקיפטון (דרום אפריקה), פנינה אשת יצחק נמירובסקי (היה אכר בגבעת-עדה) ויחזקאל (אכר בגדרה).

הרב בנציון אלפס

נולד בוילנה, א' כסלו תרי"א (1851), לאביו הרב ירמיהו עקיבא , גדול בתורה ובמעשים טובים שהתפרנס ממסחר, ממשפחת דורות של תלמידיחכמים. למד ב"חדר" ובישיבה וביחוד חינכו ולימדו אביו. גם אחרי נשואיו למד שנים אחדות בישיבת איישישוק בתמיכת חותנתו האמידה. אח"כ חזר לוילנה ועסק במסחר זעיר (בעיקר עסקה בכך אשתו והוא המשיך לעסוק בתורה).

בשנת תרל"ב נפרד מאשתו על מנת לנסוע לעיר קרובה בעניני מסחר לימים אחדים, נסע לאודיסה והפליג לארץ-ישראל, בתקוה שאשתו תסכים לבוא אחריו עם בתם. ישב שנתיים בירושלים ובחברון ועסק בתורה, וכשסירבה אשתו לבוא אחריו חזר לוילנה. עבד 15 שנה כמגלה ואח"כ גם מנהל עבודה בבית הדפוס של מ"ץ בוילנה. רומנים וספרות אנטי-דתית סירב לקרוא ולהג"ה והעדיף לוותר על השכר. וכדי למנוע את בנות ישראל מקריאת ספרים כאלה חיבר כעין רומנים עממיים בעלי לקח דתי ומוסרי באידית בשם

"מעשה אלפס", שהופיעו ב-12 מהדורות, ספר תחינות בשם "מקור דמעה" (248 תחינות בשפה עממית עסיסית, מדובבות את הלב והנפש), "אוצר התחיה" ("צאינה וראינה" מודרני) וחוברות פובליציסטיות שונות לשם השפעה דתית ומוסרית. תרגם לאידית את "שערי תשובה" לר' יונה גירונדי, "לקח טוב" לר' אברהם יגל ועוד. הוציא ספרי דרוש ומוסר של מחברים שונים באידית ואת "מיטב הגיון" לר' שמשון רפאל הירש בתרגום עברי. חיבר דברי מוסר כפירושים לסדר התפילות. ביקר בערי רוסיה הפנימית בעניני מסחר והשתדל להשפיע על היהודים הנדחים שם לשיפור אורח-חייהם הפרטיים והצבוריים ברוח התורה והיהדות. היה מרביץ תורה ברבים בוילנה ובכל המ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 724). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/724