Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 732

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(1932), היה חבר הועד הפועל הציוני המצומצם (1938/39) ונבחר בקונגרס הכ"ב (1946) בתור חבר הועד הפועל. בשני הקונגרסים האחרונים היה חבר הועדה המדינית. בתקופת 1930-1939 מילא שליחויות מדיניות, תעמולתיות ועתונאיות בארצות אירופה השונות. היה ממיסדי אגודת העתונאים בתל-אביב, חבר הועד ובית הדין שלה. כהן בתפקיד של מנהל מחלקת העתונות של התערוכה והיריד הארצישראלי. התחיל בעבודתו העתונאית-הפובליציסטית ברוסיה: ב"ייברייסקיה ז'יזן", בעריכת ש. שוורץ; עם העברת "דואר היום" לידי ז'בוטינסקי נתמנה בתור חבר המערכת ומזכירה (1928-29), מנהל המערכת בתל-אביב (1929), כתבו של העתון בלונדון (1932), סופרו הקבוע בארץ (1938), כתבו הארצישראלי של ה"רזסבייט" בפאריז (1927-1933), של "דער נייער וועג" (לונדון-פאריז-ורשה), חבר המערכת של "העם", סופרו של "חזית העם'', עורך עתון ערב יומי "עתון מיוחד" (1934), חבר מערכת "המשקיף" (1941) וסופרו הקבוע, פרסם מאמרים ב"הבוקר", "העולם" (תקופת ברלין-לונדון), בעתונים ושבועונים בשפות שונות, ערך כתבי-עת לנוער הלאומי: "לפיד-לפידים", "אבוקה-אבוקות", ערך קובצים: "בחזית", "נגד הזרם", "התקומה", "המשפט": פרסם מאמרים ב"חדשות" של בן-ציון כ"ץ; עורך הירחון "מסחר וכלכלה", בטאון של ארגון המעמד הבינוני (משמש בתפקיד של מזכיר ראשי של הארגון).

יעקב איכילוב

נולד באלכסנדרובסק, פלך יקאטרינוסלב, רוסיה, בשנת תרל"ג (1873), לאביו אברהם זלמן . למד בחדרים והשתלם בשפות רוסית, גרמנית ובעיקר צרפתית.

עלה ארצה עם הוריו בשנת תרמ"ד והתישבו בפתח תקוה. התענין מאד בפיתוח החקלאות לכל ענפיה לפי ההישגים החדישים ביותר של המדע החקלאי ולשם כך רכש לו ספרים וירחונים בצרפתית על החקלאות ועשה נסיונות רבים בקביעות כדי להגשים את ההלכות למעשה ולהעשיר ולגוון את המינים והזנים של גידולי ארצנו.

עבד שנים רבות בשרות פקידות הבארון רוטשילד , למד הרבה מהאגרונומים של הפקידות והדריך את האכרים.

נשא לאשה את איטה (יהודית) בת ר' יעקב מרדכי זינגר , רבה של ראל"צ.

הקצה בגנו שטח לנסיונות חקלאיים בעצים, בירקות ובפרחים, קיים קשרי מכתבים בקביעות עם התחנה לנסיונות חקלאיים שבאלג'יר, וגם בפרדסו עשה נסיונות לשיפור השתילה, ההרכבה והגידול של עצי הדר, עצי נוי ועצי פרי שונים ובכרמו עשה נסיונות בזנים חדשים של גפנים שהכניס מארצות אחרות ועזר לאיקלומם בארץ. כן ניסה לגדל כאן קפה ותה. עסק בדיג בירקון ועל שפתו גידל קני-סוכר, בננות וירקות. היה מזמין מארצות חוץ זרעים של מינים וזנים חדשים, שוקד על זריעה, הנבטה, שתילה, העברה, הרכבה, בירור ושיפור, - ואת הישגי נסיונותיו היה מוסר לחקלאים, ורבים מהם כבר זכו לקביעות במשקים העבריים באזורים שונים בארץ. פעם אף נסע לחו"ל והביא זרעים של אבטיח אמריקאי קשה-קליפה (מאכל בהמה), וכיום נפוץ גידול אבטיח זה במשקים רבים בארץ. כן הכניס ארצה מאלג'יר זן חדש של שסק. הסכום הכולל של חידושיו בכל הענפים הנ"ל רב מאוד, ותמיד היה מסור לרעיונו: ליצור קשר בין ההלכה והמעשה של החקלאות לכל ענפיה ולמסור לאחרים את ידיעותיו והישגיו לטובת שיפור משק הארץ בכללו. לשם מטרה זו שלח את בנו בכורו אברהם ללמוד בבית-ספר גבוה לחקלאות ליד האנובר בגרמניה.

בשנות 1913-15 היה מורה-מדריך לחקלאות בביתהיתומים שיסד הרב ד"ר אליעזר גרינהוט בירושלים והעבירו לקרבת פתח-תקוה (על אדמת סלוונדי) לשם מתן חנוך חקלאי ליתומים.

בשנות מלחמת-העולם הראשונה היה נוסע לדמשק ולטורקיה בשליחות חברת "פרדס" לשם מכירת פרי הדר.

נפטר בפתח-תקוה, י"ד שבט תש"ג (20.1.1943). על שמו נוסדה ספריה חקלאית בהרצליה, בה התנחל אברהם בנו, ויורשיו נתנו לספריה זו את הספרים הרבים בחקלאות שאסף בימי חייו.

צאצאיו: אברהם, רחל, חיים, משה, עזרא, נחמיה, יאיר.

חיה רחל נחומובסקי-מילנר

נולדה בסלובודקה, ליד קובנה, ליטא, בשנת תרל"ב (1872), לאביה ר' מתתיהו קוטלר , תלמידחכם מפורסם וסוחר גדול.

בת 18 נישאה למנחם מנדל נחומובסקי, מטובי תלמידי ישיבת וולוזין, מפעילי האגודה "נס ציונה" של בחורי הישיבה, שהצטרף ל"אגודת קובנה" של רוכשי אדמה להתנחלות במושבה חדרה שעמדה להוסד ביזמת יהושע חנקין ואחרים ונבחר לנציג החברה בבנין המושבה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 732). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/732