Volume 2

Page 736

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(מזכיר משרד הרבנות); נחמה (ז"ל) אשת דוד שטמפר ; פשה אשת שלמה אלטמן ; רחל אשת ישראל קפלן; יהודה ליב; מינה אשת הרב גרונם לנדאו (ניו-יורק); יעקב; אברהם ; פיבל ; אסתר אשת הרב שמואל רזובסקי.

יעקב שלמה חזנוב

נולד בזורביץ, פלך מוהילוב (רוסיה הלבנה), בכ''ב אייר תרכ"א (1861), לאביו שלום ולאמו צביה . למד ב"חדר" וב"ישיבה" ונחשב לעילוי.

הצטרף לביל"ו עם הקריאה הראשונה ובחודש אלול תרמ"ב יצא לארץ-ישראל. כיוון שכספו לא הס

פיק להוצאות הדרך נתעכב בסמירנה שבתורכיה ועבד שם בבית-מלאכה למזוודות. שהה במקום כשנתיים, התמחה במקצועו ולמד יפה תורכית. לאחר שחסך סכום כסף עלה לארץ באפריל 1884 (תרמ"ד).

מחוסר מקום בבית אנטון איוב שליד יפו,בו ישבו חבריו הביל"ויים, שוכן יחד עם דוב ליבוביץ בבית ערבי נוצרי בקרבת מקוה ישראל.

לאחר גירוש הביל"ויים ממקוה ישראל עבד כפועל בראשון-לציון ובפתח-תקוה.

בכ"ה כסלו תרמ"ה היה בין הביל"וים שיצאו לייסד את גדרה והגיע למקום בכ"ו כסלו יחד עם הקבוצה שנשארה ללון בראשון-לציון.

הסתגל מהר לכל העבודות וידע גם את מלאכת הנגרות, שהיתה חשובה אז בשביל בני המקום מחוסר בעלי-מקצוע. בנה לעצמו במו ידיו צריף-מגורים. נודע בין הערבים בכנוי "הנגר" - יעקוב אל נגר.

נשא לאשה את חיה-פיגה ליס , אחותו שהביל"ויי יוסף-ליב ליס , וביתם נעשה בית ועד לטובי המקום ולאורחים נכבדים.

בעל סגנון עברי צח ומלוטש. מכתבם הראשון של בני גדרה שנדפס בהוספה ל"הצבי" של אליעזר

בן-יהודה בכ"ד טבת תרמ"ה, נכתב על ידו. כן כתב על נטיעת הכרם הראשון בגדרה.

בר אורין ונואם שנון. הנרי פראנק, נציגו של הבארון רוטשילד בארץ, אמר פעם לו ולדוב ליבוביץ לאחר דברי-סניגוריה שלהם על גדרה באסיפת כללית של "התאחדות הכורמים הקואופרטיבית": "עורכי דין הייתם צריכים להיות ולא אכרים".

בשנת 1907 השתתף במשלחת של דוד טריטש לאלעריש, לחקירת אפשרויות ההתישבות שם. היה בין אלה שנאסרו באל-עריש בפקודת הממשלה המצרית.

מילא תפקידים אחראיים בהנהלת המושבה, היה חבר בועד המושבה ובועד בית-הספר וייצג את גדרה ב"התאחדות הכורמים הקואופרטיבית".

מת מדלקת ריאות בביה"ח בירושלים בי"ט אלול תרפ"ב ונקבר על הר הזיתים.

בנו יחידו: אגרונום עמרם חזנוב (היה שנים רבות האגרונום של פיק"א בארץ. כעת אכר בגדרה. היה יו"ר ועד המושבה).

יעקב פרידלנד

נולד בקיוב, רוסיה, בשנת תרכ"א (1861) לאביו אריה (ליאון). למד ב"חדר" ומוריו הכירו בו כשרון גדול. בנערותו עזב את בית הוריו, עבד ונתן שיעורים והתכונן לבחינות ועמד בהן בהצלחה. השתלם בעשר שפות. גמר פוליטכניון רוסי והוסמך למהנדס. תיכן וניהל את בנין הנמלים בחרסון ובניקולאייב, וכאן בנה גם את המעליות במחסני התבואה (אליוואטורים) שבנמל. המציא טפוס מוצלח של מטבח נודד, שנתקבל לשימוש בצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יאפאן. בעבודתו השיג רכוש ובנה לו חוילה יפה באודיסה.

עזר למפעלי הצבור היהודי. התקרב לחיבת ציון ולציונות ונמנה על ידידי מ.אוסישקין וד"ר יוסף ספיר .

בתרס"ו נדב את חוילתו האודיסאית למוסד עזרת חולים ועלה ארצה. קנה ברחובות 150 דונם קרקע ונטע עצי קיקיון, לשם תעשיה של שמן-קיק ושטני

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 736). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/736