Volume 2

Page 740

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

1934-1933 חבר הנשיאות העולמית של "המכבי".

במשך שנות מלחמת העולם השניה ניהל מדור במחלקת ההתגייסות של הסוכנות היהודית, וערך דו"חים

ומחקרים מיוחדים בהתאם להזמנת ממשלת ארצות הברית, ממשלת בריטניה וגם ממשלת ארץ ישראל.

כתב ופרסם מאות מאמרים על נושאים שונים. ביחוד התמסר למחקרים כלכליים.

פרסם גם ספרים. כתב את הביוגרפיה של רוזוולט, של סמאטס, תרגם לעברית את הביוגרפיות של מוצארט, טולסטוי ובטהובן.

חיבר מחזה "ממערכה למערכה" (על רקע החיי"ל) שיופיע בקרוב (1947), כתב ספר באנגלית בשם "אנסנבל המזרח התיכון" שיופיע ב-1947.

ערך באנגלית את הספר "מי ומי" (Who is Who) לארץ ישראל ועבר הירדן (1946), ו- (1947)Palestin Personalia.

צאצאיו: מתתיהו (היה מיג'ור בבריגדה), תחיה אשת ישראל גליקסמן; גאולה אשת שלמה פראי (סגן מנהל תחנת המים "מקורות"), דניאל .

יעקב ויסמן

נולד בירושלים ביום ח' סיון תרמ"ו (1886), לאביו מתתיהו-מרדכי (ממשפחה חב"דית מיוחסת, מצאצאי משפחת רומן שהיתה ממיסדי הישוב החסידי בצפת), ולאמו חיה בת חיים צבי בק (בת אח של ניסן בק, בונה ביהכ"נ בק בירושלים).

קיבל חנוך מסורתי בביתו ולאחר שהוריו עברו ליפו למד שם בבית-הספר של חובבי-ציון.

בן 15 נכנם ללמוד חקלאות במקוה ישראל, אולם כעבור שלש שנים הפסיק את למודיו מטעמי בריאות.

כעבור זמן קצר הוזמן לשמש מורה בבית הספר בגדרה ולימד שם את מדעי הטבע. הנהיג למודי חקלאות למעשה וקבע שעות לעבודה בגן. הכניס לבית

הספר ולמושבה בכלל את הדיבור העברי במבטא הס

פרדי, כי עד אז דיברו שם במבטא האשכנזי.

נשא לאשה את בילה בת יהושע דב בנינסון (מראשוני חובבי ציון, ביתו שימש מרכז לתנועת חבת ציון במינסק ובסביבה).

ב-1905 עבר למצרים ונתקבל כפקיד בקהיר ב"בנק הגרמני המזרחי" ("דויטשה אוריינט בנק"). עלה בדרגה ונתמנה למנהל סניף הבנק במיניה (במצרים העילית). אח"כ יסד יחד עם ד"ר שויצר בנק פרטי בשם "שויצר ויסמן את קא." אחר מלחמת העולם הקודמת היה מנהל חברת הנפט "בלפטרול" והוא שנתן לה את סמלה (דוב).

ב-1920 עבר לאלכסנדריה ועסק בחקלאות יחד עם אחיו יהודה ויסמן וקרובו אמנון הורביץ (היתה להם אחוזה בשם "עיזבת פרעון" - "כפר פרעה"). עבר לקהיר ופתח משרד ל"בלפטרול" ועסק גם בעסקיקומיסיון שונים.

בעת ועונה אחת לא חדל מלהתעניין במתרחש בארץ ואף קנה מגרשים ובנה בתים בתל-אביב ועל הר הכרמל.

ב-1936 יסד יחד עם המהנדס אברמסקי את "החברה הא"י לגז בית" (של "בוטגז") והוא משמש מנהלה של חברה זו בארץ-ישראל ובמצרים עד היום הזה.

ב-1937 היה ציר מצרים לקונגרס הציוני ה-20 בציריך וכן שימש שנים רבות כמורשה של הקרן הקימת

לישראל וכסגן נשיא הלשכה הגדולה של "בני ברית" במצרים. כיום הוא נשיא הועה"פ של ההסתדרות הציונית בקהיר, חבר ועד הקהילה האשכנזית בקהיר ונשיא לשכת בני ברית "בן-מימון".

יסד ביחד עם אשתו בעזרת עסקנים נוספים בימי המלחמה האחרונה את "קלוב החיילים העבריים" והתמסר לו בכל לב ונפש. גם ביתו היה אכסניה לכל חייל עברי מהארץ והיה נשיא הועד למען החייל העברי בקהיר.

צאצאיו: יגאל (היה בא"י בזמן המלחמה ושירת בחיל הנהגים), גוריון (בשעת פרוץ המלחמה למד בתכניון בחיפה, התגייס לחיל-התותחנים ועבר לפלוגת צנחנים, נשבה בשעת פעולה נועזת בטריפוליטניה והיה בשבי באיטליה וגרמניה כשלש שנים), אביבה (מנהלת מחלקה לילדים קשי-הבנה בליציאון הצרפתי בקהיר, אשת עו"ד אמיל נאג'אר העומד בראש הנוער הציוני במצרים).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 740). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/740