Volume 2

Page 741

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יצחק זיו-אב

נולד בסמולנסק, רוסיה, ד' תמוז תרס"ז (1907), לאביו אברהם (בר-אוריין, בן למשפחה מטופלת בילדים, מהומל, שהחל את דרכו בחיים כנער-שליח ועלה בכוחות עצמו לבעלות על בתי-חרושת לנסירת עצים ולתעשיות קתי-רובים במקומות שונים ברוסיה והקים עסק-אכספורט לעצים מרוסיה לחלקי-תבל שונים

ובכלל זה גם לא"י; היה מורשה הועד האודיסאי של חובבי ציון לגליל סמולנסק והשתתף בכספו ביסוד מפעלים ראשוניים שונים בארץ ; - עלה ארצה בסיון תרפ"ו, התנחל עם משפחתו במגדיאל, נפטר שם משבץלב בעת עבודתו, ט"ז שבט תרפ"ז וקברו היה הראשון במושבה החדשה). קיבל חינוך עברי-לאומי וכללי, ואחרי גמירת בי"ס תיכון ברוסית למד במחלקה לפדגוגיה באוניברסיטת סמולנסק. תוך כך עבד משנתו ה-16 בעתון הסמולנסקי "ראבוצ'י פוט" ("דרך הפועל") תחילה כריפורטר ואח"כ כמנהל המדור "בכפר".

בסיון תרפ"ו עלה ארצה עם הוריו ושני אחיו, נחום ואליעזר . החל לעבוד בחקלאות, תחילה כפועל ואח"כ במשק המשפחה. בשנות 1930/33 עבד בשרות ועד המושבה מגדיאל כמרכז ומנהל הענינים, ובשנות 1934/35 כעוזר למזכיר הכללי של התאחדות האכרים. כתב מאמרים על נושאים חקלאיים וצבוריים ב"השדה", "הארץ", "דאר היום".

נשא לאשה את דבורה בת אהרן שמאי קוב רינסקי (ילידת יקאטרינוסלאב, רוסיה ; למדה בגימנסיה הרצליה בת"א וסיימה בי"ס גבוה לכלכלה בגרינובל בצרפת).

למן הוסד העתון היומי "הבוקר" באמצע אוקטובר 1935 הוא מזכיר המערכת שלו וכותב בו מאמרים ורשימות. כותב גם בעתונות הישראלית בעברית ובשפות לועזיות בארה"ב, ארגנטינה, דרוםאפריקה, צרפת ואוסטרליה. נואם ומרצה, משדר ברדיו ירושלים פרקי "ארץ לא נודעת" (פרקי ריפורטז'ה מנקודות ההתישבות החקלאית הישנה והחדשה בארץ),

תסכיתים על נושאים שונים וסקירות-סיכום פוליטיות בסיום כל שנה.

פעיל בחיי הצבור כחבר המרכז של הסתדרות הציונים הכלליים, השתתף במשלחת הישובית הראשונה לחיילים באירופה ולמחנות הפליטים והעקורים בקיץ 1945, אחרי מיגור גרמניה.

הספרים שפרסם; "ארץ לא נודעת" (כמבואר למעלה), "את אחי אני מבקש" (פרקי ריפורטז'ה ממסעו הנ"ל באירופה) וספרי ילדים.

בניו : אברהם, אהרן .

אבשלום גיסין

נולד בפתח תקוה, י"א אב תרנ"ו (1896), לאביו משה (מטובי האכרים והעסקנים במושבה) ולאמו אסתר לבית הורביץ . החל ללמוד בבית-הספר בראשון לציון, וכששוכלל בית-הספר בפתח תקוה לפי דרישות הזמן הוחזר הביתה ללמוד בו. אך הוא עצמו לא היה מרוצה בשלמות במוסד זה, משום שלימדו בו את רוב המקצועות בצרפתית ולא פעם דרש שילמדוםגם את אלה בעברית.

אחרי גמרו את ביה"ס העממי המשיך ללמוד בגימנסיה העברית ביפו ואח"כ בתל-אביב. הסיפורים ששמע על הפרעות ביהודי רוסיה ומעללי הגבורה של אנשי ההגנה העצמית היהודית, שכמה מהם היו מבאי בית אביו כאנשי העליה השניה, וכן פעולות-הקרב הפעוטות, שהתנהלו גם בארץ בין שוסים ומתנפלים ערביםובין שומרים ומגינים יהודים (עובדות לא נדירית גם

בתולדות כפר מולדתו) הבשילו בו עוד בגיל צעיר את הרצון להתמחות במדעי הצבאיות להלכה ולמעשה, כדי שיהיה מוכשר לשרת ביעילות רבה בהגנת המולדת העברית. אך ליהודים לא היה בית-ספר צבאי, ולכן היה מוכרח, כנתין עותומני, ללמוד חכמת-מלאכה זו מאת הטורקים.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 741). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/741