Volume 2

Page 760

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ועד לפני המצביא ג'מאל פחה הגיעה והצליחה להשיג את ביטול הגזירה.

אחרי מות בעלה בתשרי תר"פ הוסיפה לנהל את בית-מסחרה ולשכללו, ניהלה עסקים בהיקף גדול עם פירמות יהודיות וזרות ודיבורה היה נאמן כמו כתוב וחתום. נתקבלה בין הראשונים כחברה בלשכת המסחר הירושלמית (האשה הראשונה והיחידה בין חברי הלשכה). בימי הפרעות היתה מעודדת את יהודי העיר העתיקה ואת ביתה והטלפון של בית-מסחרה (הטלפון הראשון, ואז היחידי, ברחוב היהודים) מפרה לרשות אנשי ההגנה. אחרי מהומות תרפ"ט, כשיהודים רבים עזבו את העיר העתיקה וגם המסחר עבר אל העיר החדשה, פתחה סניף לבית-מסחרה בנחלת שבעה, אך הוסיפה לקיים את חנותה ואת דירתה בעיר העתיקה, ולמרות שידולי בניה ומכריה סירבה לעזוב את מקומה ברחוב היהודים.

כשהחלה תקופת המהומות בתרצ"ו יצאו בניה לדור בעיר החדשה וגם היא יצאה עמהם, אך יומיום הוסיפה להכנס לעיר העתיקה ולנהל את ביתמסחרה שם. לבסוף הוכרחה מחמת מחלה לנטוש את עסקה בעיר העתיקה ולהסכים לבניו בית בשבילה בעיר החדשה לדירה ולעסק ולמחסנים.

נפטרה בירושלים, ט' אדר תרצ"ט.

חיים עובדיה שכביץ

נולד ברומאני, פלך פולטבה (אוקראינה), י"א אב תרמ"ח (1888), בן-זקונים לאביו ר' יעקב הכהן (מגזע ר' שבתי כהן, מחבר "שפתי כהן" - הש''ך - על "יורה דעה", ומכאן שם-המשפחה שכביץ -בן הש"ך) ולאמו רחל בת ר' צבי לוי.

בתרנ"ג עלה ארצה אביו עם בנו בכורו מרדכי, רכש קרקע וסידר את עניני משקו בגדרה והשאיר את הכל בידי מרדכי בנו והוא עצמו חזר לחסל את עסקיו ובתרנ"ו עלה עם כל משפחתו להשתקע.

המורה יוסף מנחם אשבל , שהיה מוסמך לרבנות וכשר למדי בעיני הרי"מ פינס , לא היה כשר בעיני ר' יעקב, דוקא משום שבתור רב הסכים להורות בבית-ספר חילוני בנים ובנות יחד. לכן התפנה ר' יעקב מטרדותיו הרבות במשק ובעניני צבור וחינך בעצמו את שני בניו הנערים משה וחיים עובדיה ולימדם אף משנה וגמרא ואחותם שושנה לימדתם צרפתית. בשנות 1904/06 למד בביה"ס למלאכה ואמנות של חברת כי"ח בירושלים. כאן היה מחנכו מר נסים כרסנתי ומורו לציור ופיסול היה כוהנסקי , תלמידו של מרדכי אנטוקולסקי. הצטיין בלימודיו הכלליים ואף בציור (אחד מציוריו, העתק תמונת הרצל, זכה לתהלת מורו והמנהל אלברט ענתבי ). כנהוג בתלמידים מצטיינים נשלח ללמוד בפאריס בבית-המדרש למורים ("אקול נורמאל") של כי"ח (שם היה אחד ממוריו הפרופ' נחום סלושץ ), ואחרי גמרו את לימודיו וקבלו תעודת-מורה ב-1910 עבד בהוראה בבתי-הספר

של החברה; שנה באיזמיר (שם היה גיסו בנימין צוקרמן מנהל ביה"ס החקלאי "אור יהודה" של החברה בקרבת העיר) ושנתים בירושלים.

ב-1913 נכנם לעבוד כפקיד בבנק אפ"ק בחיפה. ב-1916 נשא לאשה בגדרה את אמי באכראך מנוישטאדט שבגרמניה, שהיתה מורה בביה"ס של "עורה" הברלינית בתל-אביב.

בביתו בחיפה ישב אביו בשנותיו האחיינית אחרי שנתאלמן ושם נפטר.

אחרי 22 שנות שרות בבנק אפ"ק בחיפה ועליות. בדרגה העבירתו ההנהלה המרכזית במאי 1935 לרחובות, לפתוח שם את סניף הבנק, ומאז הוא מנהלו

ופעיל אף בחיי הצבור, וביחוד בפעולות לטובת המגביות לקרנות הלאומיות והישוביות.

בניו: עמיקם (מורה בקיבוץ נען), בועז וגד (תאומים), שניהם שרתו למעלה מ-4 שנים במלחמתהעולם השניה כמתנדבים בחטיבות העבריות ולבסוף בבריגדה העברית.

יעקב דב גיסין

נולד בסטארו-ביחוב, פלך מוהילב, רוסיה, בחודש אב תרכ"א (1861), לאביו אפרים ולאמו חיה רחל לאה בת הרב זאב קרוטקין מז'ורביצי, פלך מוהילב. קיבל חינוך מסורתי ועברי לאומי. גמר בעירו את בית-הספר המחוזי ואח"כ למד במחלקות העליונות בגימנסיה שבעיר-הפלך מוהילב, וכאן הצטיין בלימודיו עד כדי כך, שלהצעת מנהל הגימנסיה (אנטישמי מובהק) נתקבל למורהו הפרטי של בן שר-הפלך (שונא-ישראל גם הוא) לעזור לו בהכנת השיעורים, ותוך כך המשיך גם בלימודי יהדות ועברית, וגמר את הגימנסיה בהצטיינות וקיבל מדליה של זהב. אח"כ למד במחלקת המשפטים של אוניברסיטת מוסקבה וגם אותה גמר בהצטיינות ובמדליה של זהב.

בשנות לימודיו במוסקבה היה בין הראשונים להתעוררות הלאומית לפעולות בחוגי הנוער המשכיל והשתתף עם מ. אוסישקין ועם יעקב מזא"ה (אח"כ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 760). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/760