Volume 2

Page 767

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בט"ז כסלו תרפ"ה נפטרה רעיתו והובלה לקבורה בהר הזיתים בירושלים.

בתרפ"ט הוציא את זכרונותיו בחוברת, שסודרה והובאה לדפוס ע"י יהודה הלוי שחטר, ומכילה פרטים רבי ענין על פרשת חייו בכלל, על חיי היהודים בלונדון לפני 90 שנה ועל שנותיה הראשונות של פתח תקוה ונוה שלום.

נפטר בשיבה טובה, בגיל של 93 בביתו בנוה שלום, י"ז תשרי תרצ"ו, והובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים.

על שמו רחוב בנוה-שלום.

צאצאיו: חנה טרגר (סופרת, ראה עמוד מספר 371), אליהו (אשתו מנוחה היא בת אברהם זוסמן (טלזר), עורך "מאריאל"), רבקה ("בקי אפנדי") אשת הרב דוד חיימסון (ניו-יורק), דבורה אשת ישראל מזר (חזן בבואנוס-איירס), אברהם (אשתו שפרה היא בת ר' מנחם נתן, נכד הרב מאיר אויערבאך מקליש רבה של ירושלים), אליעזר יהודה, רוזה אשת הרב ברורמן (ניו-יורק).

אברהם משה קולר

נולד ביליניבה , פלך סובאלק, פולין, ל' סיון תרמ"ט (1889), לאביו הרב בן-ציון שמעון , רבה של הקהלה ולאמו שרה רייזל לבית אליהסון . למד תורה מפי אביו, עד לפטירתו בכסלו תר"ס, ואחר-כך למד ב"חדר". כעבור שנה עבר לחסותו של אחיו הגדול צבי דב , אשר לימדהו תלמוד, תנ"ך והלשון העברית. בהיותו כבן 12 עבר לעיר סובאלק הסמוכה, מקום שם למד ב"תלמוד-תורה", שהלימוד העיקרי בו היה תלמוד על כל מפרשיו, אך ניתן בו מקום גם לתנ"ך, עברית ורוסית, עד שהגיע למחלקה העליונה, היא ה"ישיבה", בהנהלת ראשה ר' צבי לוריא . בישיבה היה פעיל בחוג של בחורים דבקים בציונות, אשר החזיקו מעמד נגד תעמולתן של מפלגות אחרות ברחוב היהודי, שהדיה הגיעו גם עד שערי ה"ישיבה", והם היו במייסדי אגודת "צעירי ציון" בעירם. בצאתו את הישיבה נשאר עוד זמן-מה בסובאלק, השתלם בשפה הרוסית ונתן שעורים פרטיים בעברית ותנ"ך. וזמן קצר עבד כעוזר בבית-מסחר. משם עבר לעיירת מולדתו, יליניבה, בה עשה כשנתיים כמורד. לעברית ותנ"ך לילדים, ואחר-כך - מורה בעיר קלם שבליטא, שלשם עברה אמו עם כל בני המשפחה. כאן היה פעיל באגודה הציונית של הצעירים.

המהפכה הרוסית בשנת 1909 והפרעות שפרצו בעקבותיה הפנו את מחשבתו לעליה לארץ-ישראל. ובהגיע לידו הקול-הקורא הידוע של יוסף ויתקין באה ההכרעה. בכסלו תרס"ט עלה לארץ (אמו וכל יתר בני המשפחה נסעו לאמריקה).

עבד בכרם, ביקב ובפרדס - בבאר-יעקב ובראשון לציון . ככל העולים בעת ההיא טעם אף הוא את טעם הקדחת וחוסר עבודה. עבד למעלה משנה בבית-החרושת

לשמן וסבון "עתיד" אשר בין לוד ובן-שמן, ואחר-כך - קרוב לשנתיים בעבודת יער הרצל בחולדה . באביב תרע"ב עבר לראשון-לציון, וכעבור כמה חדשים עבר לרחובות , בה שמר עם "השומר " ועבד בכרמים ובפרדסים. היה פעיל ביותר בחיי צבור הפועלים והמושבה, תוך שיתוף פעולה עם בני המישבה. בהיותו בשמירה השתתף במאורע ההתנגשות עם ערבי הכפר זר נוגה, על גבולה המערבי של אדמת רחובות, בי"ח בתמוז תרע"ג, שבתוצאותיו עזבו "השומר" ורבים מן הפועלים את רחובות בערב ראש-השנה תרע"ד, וגם הוא היה בין העוזבים.

להצעת ועד פועלי יהודה ארגן א. מ. קולר יחד עם כמה מחבריו קבוצת פועלים לגן-שמואל, לחדשה ולבנותה, ובסתיו תרע"ד עלו לשם. כאן סבלו מקדחת וקדחת צהובה, תנאים קשים ושכנים מציקים, ובשנה הראשונה נספה מספר חברים ממחלות ואסונות. ותקופת מלחמת-העולם הראשונה עשתה את שלה, רבים לא עצרו כוח ועזבו ואחרים באו במקומם. הוא נשאר במקום היחידי מהראשונים, עד שנקרא באביב תרפ"א

לעבודת המרכז של הסתדרות הפועלים החקלאים , שנבחר לכך בועידתה בחנוכה תרפ"א.

בסיון תרע"ה נשא לאשה את חנה בת אליעזר וראשל קנטורוביץ , משומיאץ', פלך מוהילב, שהיתר, פועלת בחדרה ועברה לגן-שמואל. כאן נולד להם בא' אייר תרע"ו בנם בכורם בן-ציון , הוא הילד הראשון שנולד בקבוצה.

כשנוסדה הסתדרות פועלי שומרון (תרע"ו) נבחר לועד המרכזי שלה ביחד עם דוד רמז ונחום סנה . ומאז היה פעיל בעניני הפועלים בשומרון, בתנאים הקשים של ימי המלחמה. אחרי המלחמה השתתף ביסוד "אחדות העבודה" , ואחר-כך ציר בועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית והסתדרות הפועלים החקלאים (חיפה, חנוכה תרפ"א). שבע שנים פעל במרכז החקל אי, בתל-אביב ובירושלים . בסופה של שנת תרפ"א וראשית תרפ"ב עמד מקרוב לפעולת ההתישבות הגדולה בעמק יזרעאל , ואחר כך - בכל מפעלי ההתישבות של העובדים, כל השנים שעבד במרכז החקלאי. ערך את ספרי הדין-וחשבון לועידות הסתדרות הפועלים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 767). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/767