Volume 2

Page 772

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מולה בקהלות ישראל הספרדיות בבולגריה וברומניה. היה בקשר מתמיד עם המנהיגים הציוניים אביגדור יעקב סון וזאב ז'בוטינסקי . הוציא בשנות תרס"ח-תר"ע ליד עתונו תוספת ספרותית בשם "רוויסטה פופולאר" (מאסף עממי) למדע וערכי היהדות וזמן-מה ערך את השבועון "לה טריבונה ליבירה" (הבמה החפשית). ב-1908 השתתף ביסוד האגודה הציונית הראשונה "בני ציון" בסאלוניקי והיה פעיל בחיים הצבוריים של יהודי המקום בתור חבר בועד הקהלה ופעיל במוסדותיה, ביחוד ביסוד הקרן למען בית-החולים היהודי ע"ש הברון הירש. כתב מאמרי פולמוס ותעמולה בצרפתית בעתוני סאלוניקי למען הציונות ולהגנה על עמדות היהודים. השתתף בפעולות הועידה העברית בברלין בשנת תר"ע, נבחר לקונגרס הציוני ה-9 בהאמבורג והרצה בו על "עתיד יהדות תורכיה". אח"כ נבחר לכל הקונגרסים עד הי"ז ולוע-דת לונדון (1920), ולקונגרס הי"ט, ובאחרונה אף נבחר לחבר הועד הפועל הגדול. בשנות 1919-21 היה מזכיר בהנהלה הציונית העולמית בלונדון באגף המטפל בעדות המזרח. כן היה פעיל בארגון העולמי של היהודים הספרדים וחבר הועד הפועל המרכזי של התאחדות הספרדים העולמית. ארגן וניהל הכשרה חקלאית למועמדים לעליה מיון, ארגן את העליה מיון, וביחוד יש לזקוף לזכותו עלית כמה מאות עובדי-נמל יהודים מסאלוניקי, שהיו אח"כ חלוצי כיבוש העבודה בנמלי חיפה ויפו, מראשוני

העובדים בנמל תל-אביב מראשיתו, ועזרו להכשיר פועלים יהודים נוספים בארץ לעבודות ים. בגלל פעילותו רבת המרץ בסאלוניקי למען ארץ-ישראל נקרא בפי מתנגדיו בלעג ובפי העם בהוקרה בשם "דוד פלשתינה".

בקר בראשונה בארץ בתרס"ח ואח"כ בא עוד פעמים כמדריך ומארגן שיירות תיירים ועולי-רגל מסאלוניקי, ובשנת 1933 עלה ארצה, התישב בתל-אביב והמשיך בפעילותו הצבורית והציונית. ממיסדי החברה "לשדה" שרכשה את הקרקע להקמת נקודת-הישוב החקלאית "צור משה" של עולי יון. השתתף בניהולו של המועדון "קדימה" בתל-אביב כחבר הועד הפועל שלו כדי להשלים את החינוך הצבורי הציוני של עולי יון ושאר היהודים הספרדים בכיוון שהוחל בו במועדון "קדימה" בסאלוניקי. כן היה פעיל במוסדות שונים לשפור חיי

הסובלים ולחיזוק עמדותינו הלאומיות בחומר וברוח. בין המוסדות שהשתתף בפעולתם : מטבח זול לנצרכים, החבל הימי לישראל, ברית עברית עולמית, המועצה להשלטת העברית, קרן המתלמדים ועוד.

נפטר בתל-אביב, ג' אב תש''א, ונקבר בבית הקברות הישן.

בנו: יצחק.

הרב אברהם אופלטקה

נולד בירושלים, בשנת תרי"ב (1852), לאביו ר' יצחק פראג (יליד העיר פראג, תלמיד ה"חתם סופר" ; עלה ארצה בתקצ"ח, התבולל בין הספרדים, מיסדו וראשו של בית-המדרש "דורש ציון"), ולאמו וידה חנה בת הרב הראשי וראשון-לציון רבי יעקב משה עייאש .

למד תורה מפי אביו בבית-המדרש "דורש ציון" ואח"כ בישיבת המקובלים "בית-אל" והוסמך לרבנות.

בתרל"ד נשא לאשה את בכורה אסתר בת רפאל אמזלג (הוא שסידר את ריצוף רחבת הכותל המערבי, אחיו של חיים אמזלג , קונסול בריטניה ביפו, מגואלי הקרקעות למושבות הראשונות ביהודה).

כמה שנים עסק במסחר אריגים ואח"כ הקדיש את זמנו ללימוד תורה ולעסקנות צבורית, וביחוד לטובת בית-המדרש "דורש ציון" שיסד אביו. בתרמ"ט נסע בשליחות לאסוף כספים לטובת מוסד זה בארצות מערב אירופה. בהיותו בוינה נתקבל לראיון מיוחד אצל הקיסר האוסטרי פראנץ יוסף ומסר לו את ברכת הישוב היהודי בארץ והמוסדות שהיו תחת חסותו המלכותית ("בתי מחסה", כולל אונגארן ומוסדותיו).

עשה צדקה וחסד בלב טוב ונתן לבניו חינוך דתי. השתתף עם ר' בנימין יחזקאל מבגדאד בגאולת אדמת מוצא .

נפטר בירושלים, ג' אייר תרס"א.

צאצאיו: רחל אשת הרב חנניה גבריאל, מזל אשת שמוואל אמזלג, מרים אשת יעקב מזרחי, ד"ר רפאל (רופא, היה עד לצאתו לפנסיה בתש"ז רופא ראשי ומנהל מחלקת הבריאות הממשלתית למחוז תל-אביב), ריקה אשת רחמים גורל, אליעזר, רבקה אשת החזן אידלין , יששכר, וידה בורלא .

חיים אריאב (קרופסקי)

בן שלום אריה (מורה עברי, ממיסדי החדר המתוקן, מראשוני "המזרחי", היה מזכירו של הרב ריינס בעניני "המזרחי" עד למנויי של הרב י. ל. פישמן למזכיר קבוע) וחיה שרה בת מרדכי נובופרוצקי. נולד בלידה, פלך וילנה, כ"ג אב תרנ"ה (1895), למד בחדר ואח"כ בבית המדרש אצל ''העלוי ממיצ"ט" - הרב שלמה פולאציק (שהיה אח"כ ראש הישיבה בישיבת הרב י. י. רינס בלידה) וגם אצל הרב י. י. רינס באופן פרטי. גמר ב"יס עממי רוסי ועמד בבחינת כניסה לפוליטכניון בוילנה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 772). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/772