Volume 2

Page 773

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לציוני נהיה בגיל צעיר, היה חבר הועד של הנוער הציוני בלידה. בשנת 1912 עלה לא"י (הראשון מלידה) ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב.

היה חבר הועד של "הדור הצעיר" אגודת תלמידי "הרצליה" לתרבות ולהשתלמות, ביחד עם חיים אלפרין ועוד. היה מעורה בעניני הישוב ובבעיותיו האקטואליות לרגל התאכסנו בבית הד"ר י. טהון, מנהל המשרד הא"י.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התעתמן ונשאר בארץ. אחרי שסיים את חוק למודיו במחזור ד' של הגמנסיה התנדב לצבא הטורקי. גמר את בי"ס לקצינים בקושטא ביחד עם 300 תלמידי הגמנסיה "הרצליה" ותלמידי הסמינריון למורים בירושלים, נשלח לסוריה כמורה בבי"ס צבאי בדמשק ואח"כ כמתורגמן בחזית עדנה-חלב.

עם גרוש היהודים העובדים בצבא הטורקי מהחזית לרגל גלוי הרגול של קבוצת "נילי" נאסר ונשלח לקושטא.

עם שחרורו נשלח לחזית הקוקזית כקצין מקשר ומתרגם ראשי במפקדת קזים פשה-קרבי-קיר (כובש קוט-אל אמרה בעיראק), השתתף בכבוש ארמניה מידי הרוסים ושמש בתפקיד ראשי בברית השלום בין טורקיה והרפובליקה הארמנית באריוון וקבל אות הצטינות טורקית על מלוי תפקידו בהצלחה. המשיך לעבוד בצבא הטורקי במסע הכבוש לפרס ושמש כקצין במשטרה הפוליטית-הצבאית של המפקדה בטבריז.

עם שביתת הנשק נשלח למיניסטריון הצבא בקושטא והוצע לו תפקיד רב האחריות, הסתלק מההצעה ונסע לא"י.

ב-1919 התחיל לעבוד במזכירות ועד הצירים

בירושלים ואחר כך התמנה למזכיר ראשי (השלישי אחרי מ. נורוק וד"ר אליאש).

ב-1919 נשא לאשה את מרים בת מאיר קובנסקי מז'טל פלך גרודנה (עלתה ארצה ב-1913 לשם השתלמות בסמינריון למורים, עבדה בימי המלחמה בקבוצת הפועלות בכנרת ובפ"ת בקבוצת הפועלות מיסודה של שרה מלכין. ב-1919 השתתפה בהקמת בית החולים הזמני לשחפת ביפו ומטבח הפועלים הראשון בירושלים).

כשנתארגנה ההנהלה הציונית במקום "ועד הצירים" נתמנה למזכיר הכללי שלה. בשנת 1929, עם יסוד הסוכנות היהודית לא"י נהיה למזכירה הכללי בירושלים. בתפקיד הזה שימש עד 1931.

בשנת 1921 נכנס ללמוד בשעורי המשפט הממשלתיים בירושלים, וסיים את חוק למודיו בשנת 1925, וקבל דיפלומה למשפטים ורשות להיות עורך דין.

בשנת 1931 התפטר מהמזכירות של הנהלת הסוכנות ונתמנה למזכירה של התאחדות האכרים בא"י. תודות לכשרון הארגון שלו הצליח להפוך את ההתאחדות הנ"ל לכח צבורי ממדרגה ראשונה.

ביזמתו ארגן את קופת חולים העממית ע"י התאחדות האברים, ואת "מרכז בתי הספר במושבות" ומשמש בבא-כחו בועד המנהל למערכת החנוך של כנסת ישראל בארץ.

ב-1934 יסד את חבר המועצות המקומיות, שהוא מנהלו.

עזר ביסוד בנק האכרים, ובשנת 1936 ביסוד בית הספר התיכוני החקלאי ע"ש הבארון בנימין רוטשילד בפרדס חנה.

היה חבר הועד הפועל של ברית הציונים הכלליים במשך שנים ויו"ר של המחלקה המוניציפלית של "האיחוד האזרחי".

חבר המועצה הממשלתית לקואופרציה העברית, חבר המועצה הממשלתית לעניני מזון.

ממיסדי העתון היומי האזרחי "הבקר", חבר ההנהלה והועדה האדמיניסטרטיבית.

פרסם מאמרים ב"הארץ" וב"הבקר" בשאלות התנוך ובשאלות צבוריות.

צאצאיו: אריאל (משתלם בכלכלה חקלאית בקליפורניה), אהוד (חניך בית הספר החקלאי בפרדס חנה, ממתנדבי החי"ל בימי המלחמה העולמית השניה, משתלם בחקלאות בקליפורניה).

רוחמה ויסמן

נולדה במינסק (רוסיה הלבנה) ביום י' חשון תרמ"ז (1886), לאביה יהושע-דב בנינסון (מראשוני חובבי ציון, ביתו שימש מרכז לתנועת חבת ציון בכל פלך מינסק) ולאמו יהודית (בת ראש הישיבה מרדכי לוין המכונה "רבי מוניה"). קיבלה חינוך מסורתי ולאומי וספגה בבית הוריה אהבה עזה לעם ולארץ.

בת עשר (בתרנ"ז) באה לארץ עם אמה, אחותה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 773). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/773