Volume 2

Page 780

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נוף ומהאידיאליזם של תושביה הביל"ויים החליט להשתקע במושבה זו וקנה את אחוזתו של הביל"ויי יוסף ליב ליס שיצא לאמריקה. הרחיב את חצרה, פרץ את הצורה המסורתית של חומת-הרפתות, הקים בנינים נוספים ובמרכז החצר נטע גינה. רכש קרקעות נוספים: את אדמת אום-חזין ממזרח למושבה ואת האדמה שממערב לה עד לנחל שורק (ואדי-צורר). לקרקעותיו המרובות והמפוזרות היה רוכב על אתון צחורה גדולה שקנה כשהיא מעוברת, וכשהמליטה עייר בכור ערך חגיגת פדיון פטר-חמור בסעודה גדולה "כיד המלך" לבני המקום ולמוזמנים מערי הארץ ומושבותיה וביניהם אף נכבדי כפרי הערבים השכנים חגיגה שזכרה חי בגדרה עד היום. משנגמל העייר נתן אותו במתנה לד"ר חיים חיסין ועל חמור זה היה רוכב במשך שנים רבות אל החולים לרפאם.

משנתרבתה עבודתו בנחלתו הנרחבת נתרופפה בריאותו מאד ולפקודת הרופאים הוכרח לעבור לאורחחיים נוח יותר. מכר את נחלתו, ב-1913, לדב שפאק-לובזובסקי (קבלן צבאי עשיר מאירקוטסק שבא לבקר בארץ בהשפעת מנחם שיינקין והוקסם גם הוא מגדרה), ואחרי שנפרד בחיבוקים ובלטופים מכל עץ ועץ שבגינתו (כשנדמה לו כי אין איש רואהו) עבר עם משפחתו לתל-אביב.

כאן יסד יחד עם י. ל. אבוהב, יהושע גולדפרב ועוה"ד אהרן מני מירושלים את החברה "קדמת הארץ" לרכישת קרקעות ליד הערים, לחלקן ולמכרן למגרשיבנין. זוהי החברה שגאלה את מגרשי בנק אפ"ק בדרומה של ת"א ואת הקרקעות של פארק בודראני ותל נורדוי. למראה מסירותו ומאמציו הרבים והמוצלחים בגאולת קרקעות הציע לו הד"ר א. רופין מטעם המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית משרה בתפקיד כזה במשכורת גבוהה. אך הוא סירב לצמצום פעילותו במסגרת צרה של פקידות. ב-1918 הציע לועד הצירים לרכוש את המושבה הגרמנית שרונה (בעת שבעליה היו מגורשים מצרימה כנתיניאויב, בפקודת שלטון-הכיבוש הצבאי הבריטי) במאה אלף לירות והוא עצמו היה מוכן להשתתף במחצית הסכום. אך ראש השלטון הצבאי חשש, כפי הנראה, מפני התחזקות יתרה של היהודים והמציא אמתלא למנוע קניה זו.

במלחמת-העולם הראשונה הקריב הרבה מרץ, זמן וכסף לעזרת נפגעי המשבר והמצוקה, והיה מהמיסדים והעסקנים של החנות לממכר לחם בזול ומטבח-עם "אחוה", שכמה מנשי ת"א בישלו בו בהתנדבות ארוחות-צהרים, שקיבלו נצרכים במחיר פעוט. גם בעתות שלום הצטיין בנדיבות לב ויד, בעיקר במתן בסתר. עוד בהיותו בגדרה יצא פעם עם האכרים המוזעקים והמזוינים לגרש משדות הדורה את הבידואים, שהפכו את לקיטת ה"לקט" (מתנת-עניים שזכו בה לפי המנהג והחוק הישראלי הקדום) ל שדידת היבול, אך למראה לבושם הסמרטוטי ופניהם שהרעבין זועק מהם לא נתנו לבו לפגוע בהם וחזר עם רובהו

אל המושבה מבלי להשתתף בפעולה. ושוב היה מעשה בבוגר הגימנסיה "הרצליה", שביקש ממנו עזרה. כספית לנסיעתו להשתלם בחו"ל, ובהיות אז כספו מושקע בקרקעות ובגלל המשבר היה קשה לו להשיג מזומנים המציא דרך מיוחדת במינה לרכישת, כסף. הוא עמד לנסוע עם אשתו לחו"ל לשם ריפוי וכבר היו להם כרטיסי-אניה למחלקה הראשונה, ובכן החליף את כרטיסיהם לכרטיסי מחלקה שלישית ואת ההפרש שקיבל חזרה נתן לאותו בחור.

בהשפעתו בא ארצה אחרי מלחמת-העולם הראשונה אחיו צבי, שבנה את בתי-המלון "אלנבי" בירושלים, "הר הכרמל" בחיפה ו"פלטין" בת"א.

נפטר בת"א, כ"א אייר תרפ"ג.

בנותיו: מרים אשת המהנדס משה קופרמן בגבעתים, מלכה אשת המהנדס פסטרנק ויונה אשת הסוחר ליפין (שתיהן בקליפורניה), עמליה ז"ל (טבעה בימה של ת"א בנערותה).

אברהם זלמן איכילוב

נולד בדוינסק, רוסיה, בשנת תקצ"ה (1835), לאביויעקב (שעלה ארצה לעת זקנתו ונפטר בירושלים). למד בישיבות ונתקבל לשוחט ומוהל.

נשא לאשה את אלקה בת יעקב אשקלוני . התישב באלכסנדרובסק, פלך ייקאטרינוסלאב, בדרום רוסיה. עסק בצרכי צבור וזבה לכבוד כבר-אורין ואיש-מעשה פקח.

בתרמ"א, עם פרוץ הפרעות ביהודי רוסיה, נשלח לאמריקה ולמערב אירופה לתור מקום מתאים להגירה. בשובו הודיע לשולחיו, כי רק ארץ אחת יש בעולם בשביל היהודים, והיא ארץ-ישראל. הטיל את עצמו בכל המרץ לפעולה בתנועת חובביציון שקמה בימים ההם. ביקר לעתים קרובות בחרקוב, במרכז חובבי ציון, שבראשו עמדו דייכס ואייזנשטאדט , ופעל עמהם למען התנועה.

כשביקר אברהם קופלמן בתרמ"ב ברוסיה בשליחות מיסדי פתח תקוה למכור חלקות קרקע ולרכושמתנחלים לחידוש הישוב במושבה העזובה, קנה אף הוא נחלה ממנו, עלה ארצה בשנת תרמ"ד, ואחרי חדשים מספר יצא לאלכסנדרובסק והביא אתו את משפחתו. בהיותו שוחט ומוהל הוזמן להתישב בגדרה, אך סירב בהיותו קשור לנחלתו בפתח תקוה. מחוסר בתים במושבה דר זמנית ביפו והשתתף שם בחיים הצבוריים של ראשית העדה האשכנזית. אח"כ התישב עם יתר מתנחלי פתח תקוה במושב שבכפר יהודיה, וכשנבנה הישוב בפתח תקוה עבר גם הוא שמה ועבד את אדמתו.. בתרמ"ו, אחרי פטירת העסקן אברהם מויאל מיפו, שהיה מנהל עניני חובבי ציון בארץ, נבחר לועד חובבי ציון בארץ יחד עם יהושע אוסובצקי, דוד גוטמן, ישראל בלקינד ויעקב הרצנשטיין . ליו"ר נבחר שמואל הירש , מנהל מקוה ישראל, ולמזכיר אלעזר רוקח , ואחת לשבוע היה ר' אברהם זלמן נוסע עם ר' דוד גוטמן למקוה יש

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 780). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/780