Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 785

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פני הבארון בנימין רוטשילד בכל ביקוריו במושבה, ובביקורו בתרע"ד השתתף עם הצעירים חברי "המכבי" במשמר-הכבוד שליוה את הבארון משער-הכבוד שליד פרדס חנוך סלור עד לבית-הכנסת. (בתרפ"ד, כשלא היה עוד ראש הועד, והבארון ביקר אז במצרים ובגלל חולשתו לא יכול לבוא ארצה, יצאה אז ביזמתו ובהשתתפותו משלחת מורכבת מראשי הועד בהווה ובעבר לברך את הבארון ורעיתו בקהיר). כן השתתף כראש הועד בכנסית היסוד של "הסתדרות הישוב" שכונסה בתרס"ג בזכרון יעקב ביזמת מ. אוסישקין . בתפקיד זה קיבל את פני סיר הרברט סמואל בעת ביקורו בארץ בחורף תר"פ בתור מדינאי בריטי יהודי, ואח"כ השתתף שנית בקבלת פניו בחוף יפו בעת בואו ארצה כממונה לנציב עליון. כן השתתף כראש הועד באספת הנבחרים הראשונה ובועד הלאומי. ביחוד הטיל עליו תפקיד זה אחריות גדולה וכבדה מאד בעת פרעות הערבים באביב 1921 וההתקפה הגדולה על פתח תקוה. אז גילה הרבה מרץ ויזמה ופעילות בארגון הגנת המושבה והכנת כל הדרוש בחמרים, בכסף, באנשים ובמקומות, בקיום הקשרים עם מוסדות הישוב בתל-אביב, בהוצאת תושבי כפר סבא ועין חי ממקומותיהם מפני הסכנה ובסידור אכסונם בפתח תקוה, ושום פעולה נחוצה בשעתה לא סבלה דיחוי אף רגע בשל חוסר-טיפול, רשלנות או הססנות ועמידה על הפרוטה. את הכל עשה בזריזות ובדחיפות בשעתו, בשעת יום או בשעת לילה, ברגע הדרוש ואפילו קודם לכן, פעל והפעיל אחרים, עמד על גובה תפקידו ואחריותו והיה לו חלק רב בהצלחתה של הגנת המושבה ומניעת החרבתה בידי פורעים ומוסתים.

בהשתדלותו האישית בפני הנציב העליון סיר הרברט סמואל השיג רשיון-עליה בשביל אחד מדודיו, שפרש לחסידות והתנגד לעלית אחיו וביתו לארץישראל ואחרי שנשאר ברוסיה תחת המשטר הבולשבי ולא מצא בעיר גדולה אפילו מנין לתפילה בצבור התחנן במכתביו לרשיון-עליה.

בהשתדלותו קיבלה המושבה את אדמת הבצה מהממשלה בחכירה ל-99 שנה. כן השיג בהשתדלותו כראש הועד את הסידור עם הממשלה לסלילת קו הרכבת מראש העין לפתח תקוה, ולצורך זה הלוה הבארון רוטשילד לממשלה 20 אלף לירות באמצעות ועד המושבה, והוא, כראש הועד, מסר את הצ'ק לממשלה אחרי שהוכנסו לחוזה עם הממשלה (בניסוחו של בנטוויץ' ) סעיפים בדבר הבטחת עבודה עברית ושמירת שבת בקו זה, וכעשר שנים אף קיימה הממשלה את התנאים שהתחייבה עליהם.

משנת תרפ"ב ואילך השאיר את העסקנות במועצת המושבה לאחרים. השתתף עוד בפעולות צבור החקלאים וארגונם, אך בעיקר התמסר למשקו.

ביקר בקונגרס הציוני בלוצרן, דרש מעשים במקום נאומים.

פרסם מאמרים בעתוני בן יהודה לפני המלחמה.

הוציא בכספו את המהדורה הראשונה של הספר "חולמים ולוחמים" ליערי פולסקין ולא קיבל הכנסה אף פרוטה.

בתרצ"ג פרש מכל עסקנות צבורית, ובתרצ"ד הוציא חוברת מקצועית "הפרדסנות" (הוראות מקצועיות בדבר נטיעה ועיבוד) וחילקה לפרדסנים בחנם. צאצאיו : אברהם, מרים אשת אליעזר ליסק, מיכל אשת ישעיהו קוניצקי.

אברהם אבא טפר (טעפער)

נולד בסמיטיץ, פלך גרודנה, בשנת תר"ב (1842), לאביו שלמה ולאמו הניה . קיבל חנוך מסורתי ב"חדר" ובישיבה ואח"כ רכש לעצמו את מקצוע הבנאות. בשנת 1858 נשא לאשה את צפורה מעיר מזריץ ועבר לגור שם.

הושפע מקריאת הביל"ויים ועל אף היותו מטופל במשפחה גדולה החליט לעלות לארץ ישראל. לאחר שבנו בכורו חיים עלה לארץ בשנת תר"ן, יצא בעקבותיו. בסוף תר"ן הגיע לחוף יפו עם אשתו, שלשת בניו וארבע בנותיו.

בבואו ארצה ישב יחד עם בנו חיים בירושלים. בינתיים עבר חיים לרמלה ולאחר שקנה בתרנ"ה חלקת קרקע ליד נס-ציונה והשתקע שם, עבר גם הוא אליו עם כל משפחתו והשתתף בבנין ובעבודה.

נפטר בנס-ציונה י"ד אב תרע"ה.

אשתו צפורה האריכה ימים ונפטרה בנס-ציונה כעבור 30 שנה.

צאצאיו : חיים ; שלמה (ז"ל); ישראל (רחובות) שרה אשת יוסף פלדמן (נס-ציונה); גיטל אשת יחיאל שנידרוביץ (מת בגרוש דמשק); רבקה אשת ירמיהו בוקסר (נ"צ); הניה אשת משה ציגלברוט (ראל"צ).

דב דוד הלוי פלמן

נולד במזריץ, פלך שדליץ' (פולין), בשנת תר"ב (1842) לאביו אברהם הלוי , בר-אורין וסוחר אמיד ומכובד, ולאמו רבקה . קיבל חינוך תורני, עסק ביצוא

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 785). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/785