Volume 2

Page 792

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יעקב. ב-1897 בראשון לציון במקומו של האגרונום קועלאן. עבד בנאמנות ונתחבב על האכרים והפקידים כאחד ואחרי שנים מעטות נתמנה למנהל עניני מושבות הבארון בגליל התחתון ומושבו היה בנצרת.

משהעביר הבארון את הנהלת המושבות לידי חברת יק"א (אח"כ פיק"א) התמנה למנהל המושבות במחוז הצפון ומושבו היה בחיפה. פעל לטובת המושבות והאכרים בתחילה מתוך חובת שרות ובמשך

הזמן התפתחה בו אהדה טבעית למפעל התחיה ובנין הארץ.

נשא לאשה את רבקה בת יצחק ארדיטי מבירות. עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה יצא לצרפת למלא את חובתו בצבא. השתתף במלחמה בדרגת קצין. אחרי המלחמה חזר ארצה והמשיך את שרותו בחברת פיק"א כמנהל מושבות השומרון והגליל.

כשמלאו לו ששים שנה, אחרי 37 שנות שרות, יצא לפנסיה והתישב בפאריס, מתוך זיקתו לארץ-ישראל התקרב לפעולה הציונית ולחיי הקהלה היהודית הספרדית.

בתערוכה הקולוניאלית הצרפתית ב-1931 בפריס, ניהל מטעם הבארון רוטשילד את הביתן הארצישראלי ועזר במסירות לפרסום תוצרת הארץ. ביקר כמה פעמים בארץ ונהנה מהתפתחותה.

נפטר בניצה, כ"ז אדר א' ת"ש (7.3.40). צאצאיו: רחל (איבון) אשת משה בלום, אדמונד (על שם הבארון), לוסיאן (נשרף בידי הגרמנים באושוונצ'ים, נלי אשת ואן-ריי, פאולט אשת פייר מרכס .

אליעזר ילין

נולד בירושלים, כ"ב חשון תרמ"ט (1888), לאביו דוד ילין ולאמו איטה בת ר' יחיאל מיכל פינס . למד ב"חדר", בביה"ס "למל", בבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים. שם יסד חברת התלמידים "מוריה" שארגנה שעורי ערב והיה היו"ר שלה. הוסמך להוראה והיה במחזור הראשון שהכיל חמשה מורים (וביניהם מרדכי לבנון , אח"כ עו"ד - שופט, נהוראי מזרחי ז"ל, אחיו חנינא מזרחי - מנהל הת"ת

של הספרדים בעיר העתיקה, לוי כהן - בן דוד ורבקה בת ר' דוד טביא-ילין) ושימש שנה אחת (תרס"ז) בתור מורה. אח"כ יצא לגרמניה, למד בבית-הספר הטכני הגבוה בדארמשטאדט, גמר את לימודיו וחזר הביתה כמהנדס מוסמך ועבד במקצועו בהקמת בנינים בירושלים.

נשא לאשה את תלמה בת צבי (הרברט) בנטוויץ . מראשי "המכבים הקדמונים", מלונדון.

במלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא התורכי ושרת כמהנדס בדמשק ובאנאטוליה בפיקודו של מייסנר פחה (מהנדס מסילת-הברזל ברלין - בגדאד, גרמני שעבד בשרות טורקיה). אחרי המלחמה חזר ארצה ויסד משרד טכני בשותפות עם המהנדס וילהלם האקר , ושם הפירמה היה "האקר את ילין".

הם בנו את הבתים הראשונים בשכונת רחביה (שם זה של השכונה נבחר לפי הצעתו הוא), את הבנין המפואר של בית-המדרש למורים בבית הכרם, מיסודו של אביו, שכונות ובתים בירושלים ובסביבתה, תיכנו ובנו נקודות חקלאיות (הרצליה, כפר ויתקין ועוד).

היה היועץ והנאמן הטכני של קרן משה מונטיפיורי ושל לשכת "בני ברית" ונתן את עצותיו הנאמנות בבנין השכונות קרית משה ובני ברית בירושלים, ואחרי פטירת אביו נתמנה כבא כח של הקרן הזאת במקומו.

היה יו"ר אגודת המהנדסים בירושלים וחבר הועד המרכזי של התאחדות האינג'נירים והארכיטקטים בארץ, חבר הועד המנהל של האגודה העב

רית למען ירושלים והקדיש הרבה מזמנו לתיכון תכניות לשיפור העיר ולשכלולה.

ירש מאביו את היציבות וההתמדה, את הרוך והנועם שבאופי ואת הנמוסים היפים במגע עם הזולת. היה צנוע בהליכותיו ויועץ נאמן לדורשיו.

נפטר בירושלים, ו' תמוז תש"ה (17.6.45). צאצאיו: שושנה אשת אבנר ישראלי (מורה), יהודית , (ניטה), יונה ויולה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 792). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/792