למד שנים אחדות בחדרים ובישיבה קטנה ובעודו נער יצא למושבה עקרון והתמסר לעבודה חקלאית.
נשא לאשה את מלכה ביילה בת משה קלמנוביץ , שהיה שמש בית-הכנסת בעקרון, ואשתו חאשה שהיתה כעשרים שנה מילדת במושבה.
היה שומר המושבה והצטיין באומץ ובגבורה, וגנבי הסביבה, שלמדו להכיר את "זרועו של אלתר", השתדלו לחפש פרנסה והכנסות באזורים אחרים ולפסוח על עקרון. כארבע שנים היה גם מוכתר המושבה וכשנתיים שרת כפקיד בכפר אוריה ובחולדה.
בימי המלחמה העולמית הראשונה עזר בשחרור הרבה יהודים מהנגישות של השלטונות הטורקים והצילם מעבודת הצבא והכפיה ובימי גרוש יפו דאג לסדור הגולים שהגיעו לעקרון בדירות ובאמצעים חמריים.
נפטר בעקרון, כ"ב תמוז תרפ"ד.
בניו: יעקב, יהושע, צבי ; בנותיו: שרה אשת יעקב שטרן (אוסטרליה); משה אשת יצחק מייסטו (ת"א), אסתר אשת יצחק ספקטור (קרית יוסף), תחיה אשת מוריס סילבר (אוסטרליה); שולמית .
זלמן אפשטיין (שלמה האלקושי)
נולד בליובאן, מחוז בוברויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"ט אלול תר"כ (1860), לאביו נחום (בעל טחנה, תלמיד חכם ומורה עברי) ולאמו פייגה ביילה לבית שפירא. אחי המורה והפדגוג דר. יצחק אפשטין.
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבת וולוזין. שם נתפס גם להשכלה. כשעברו הוריו לאודיסה המשיך להשתלם בלמודים כלליים וניסה להכנס לאוניברסי טה אך לא הצליח. באודיסה למד בבית המדרש יחד עם י. ח. רבניצקי.
נשא לאשה את סוניה בת זלמן יעקב ויחניאגסקי (זי"ו), מחבר הספר "ברומו של עולם" (אודיסה, תרנ"ד).
באודיסה התחיל לפרסם את מאמריו הראשונים. ובשנות תרל"ט-תרמ"א פרסם מכתבים ומאמרים ב"הקול" של רדקינסון (קניגסברג), ב"המליץ", ב"הצפירה" וב"הבקר אור" (של גוטלובר) על נושאים לאומיים ועל חבת ציון.
עסק במסחר לסרוגין ויסד גם בית חרשת ללבנים באודסה היה מהמנין הראשון של אגודת "בני משה" שנוסדה בתרמ"ט ע"י אחד העם.
בתר"ן נתמנה למזכיר ולמנהל הפנקסים בועד אגודת חובבי ציון באודיסה, שאושרה רשמית באותה השנה ע"י הממשלה הרוסית. המשיך בתפקידו זה עד תר"ס.
בתרס"ד הוזמן ע"י ק. ז. ויסוצקי כמנהל פנקסים ראשי בבית מסחרו בפטרבורג. באותן השנים פרסם הרבה מאמרים חשובים המצטיינים בסגנונם הנמלץ, על חבת ציון ועל סופרים עברים ולועזיים. ביחוד עשו רושם גדול זכרונותיו בצורת פרקי שירה שפרסם בשם "מילקוטו של שלמה האלקושי". בתרס"ה הוציא לאור את מבחר כתביו בכרך אחד. אך הוא הופיע בזמן קשה, בשעת פרעות אוקטובר 1905, ולא עשה את הרושם הראוי. מאמרי הערכה נכתבו אז ע"י רב צעיר ב"הצפירה", יעקב טפליצקי ב"ייבריסקיה ז'יז'ין" ומ.י. ברדיצבסקי. כמה מפרקי זכרונותיו אלה נכנסו אח"כ לספרי למוד שונים.
באותה תקופה ערך את העתון היומי "דער טאג", שיצא לאור בפטרבורג בהוצאת ליאון רבינוביץ ("איש יהודי"), עורך ומו"ל "המליץ".