Volume 2

Page 804

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מנדלסון חתן הרב משה נחמיה כהנוב מחאסלוויץ. התקרב להשכלה בהדרכת הרא"מ לונץ ולמד בתיבה בעברית ולועזית.

אחרי עלות אביו נשא לאשת בניסן תרל"ט את קריינה בת ר' ברוך מרדכי שווארץ (למדן, מדקדק וקורא ותיק בתורה, בעל תעשית חומץ, חתנו של הרב ר' משה ב"ר אריה ליב מפינסק מגבאי הת"ת, נפטר ה' כסלו תרע"ג). אחרי גמרו שתי שנות מזונות על שולחן חותנו החל לסתור באתרוגים והפסיד חלק גדול מכספי הנדוניה. עסק בכתיבת מכתבים בשכר, התישב ביפו ועסק במסחר במשקאות והתפרנס בקושי, נסע לבקש את מזלו באלכסנדריה ושם רצה הגביר אגיון לפתוח לו בית-מסחר גדול, אך לא קיבל את ההצעה. נסע לאודיסה והסתדר כמורה פרטי להוראת השפה העברית. ולרגל צו-גירוש מאת השלטונות הרוסיים בראשית תרמ"ד חזר ירושלימה. היה מורה לנערים כתיבה וחשבון, פתח חנות קטנה ברחוב חברון שבעיר העתיקה, אך כל אלה לא הספיקו לפרנסתו. באותה שנה נוסדה החברה "עזרת נדחים" יהרי"ד פרומקין מינה אותו למזכיר החברה במשכורת קבועה ובאותה שנה עצמה החל לעבוד כמזכיר גם במושב זקנים, ומאז נמצאה פרנסתו בכבוד ויכול להתמסר לפעילות צבורית גם בהתנדבות. עזר לפרומקין גם במערכת "החבצלת" (ובעת נסיעותיו של פרומקין לחו"ל היה אף ממלא מקומו). הרבה לכתוב מאמרים ופיליטונים בחתימת שמו ובעילום-שמו ב"החבצלת", ב"הצפירה" ובכתביעת שונים.

היה מהראשונים ששלח את בניו ללמוד בביה"ס למל למרות ההתנגדות של הקנאים בירושלים, ובגלל החרם שהוטל עליו בבית הכנסת בשכונת "ימין משה" היה נאלץ לפתח לו בית כנסת לתפלה בצבור. הצטרף ללשכת "ירושלים" של בני ברית עוד בחיי המיסד ד"ר זאב (וילהלם) הרצברג והשתתף בכל פעולות הלשכה (יסודו והחזקתו של בית-הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף", שהיה גרעין הספריה הלאומית והאוניברסיטאית, יסוד המושבה מוצא. ועוד).

בתר"ן הוזמן ליפו להיות מזכיר הקהלת שנתארגנה אז יעבד שבועות אחדים גם כמזכיר בביתהמסחר של ר' בצלאל הכהן לאפין , וכשבא ירושלימה להעביר את משפחתו ליפו הציע לו ר' שמואל ברוך סנדרס , מנהל בית מושב זקנים, הוספה על משכרתו, וכך נשאר בירושלים ור' יעקב גולדמאן , ידידו וחברו בפעולות צבוריות ובמערכת "החבצלת", ירד במקומו ליפו ויהי למזכיר הקהלת. עזר להרא"מ לונץ (שהיה סגי-נהור) בכתיבת מכתביו ובהעתקת כתביו, מתוך ידידות והכרת טובה.

השתתף בפעולות רבות לטובת הישוב יחד עם ר' יוסף ריבלין ועם חברי הועד להרחבת הישוב ביסוד השכונות החדשות. היה מבאי ביתו של הרב הראשי ר' שמואל סלנט וערך הרבה דברים שבכתב בשביל

מוסדות הישוב הישן, כתב חוזים, רשימות, פרוטוקולים מתאספות הרבות שנערכו בענינים ישוביים. פעל בחברות "אלף שערים", "נחלת יעקב", ''אגודת מסחר" ועוד. עזר לר' מרדכי אדלמן בפעולותיו כנציג חברת "למען ציון" ביסוד מרפאה ובית- תמחוי בירושלים כדי להציל את עניי העם מההכרח להזדקק לחסדי המיסיון, וכן נסע עמו בענין סידורים שונים לביסוס ישוב יהודי ברמלה ובלוד ובנסיון להקים ישוב יהודי בבית לחם, - ותוך כל הפעולות הרבות והמסועפות קבע עתים לתורה.

בהיותו בתרע"ד בברלין היה שם ראש המועדין הארצישראלי ופעל למען השפה והתרבות העברית.

היה חבר פעיל בועד שכונת ימין משה ובעל בית ותושב בה במשך עשרות שנים.

כחבר בני ברית פעל רבות בהצנע-לכת ובהצלחה בענף עזרת אחים, וכן השיג בהשפעתו עזרה למוסדות ולנצרכים מאת מוקיריו בחו"ל. היה ממיסדי הכנסת אורחים עבור העולים החדשים שטפל בהורדתם בנמל יפו.

כמו כן היה עוזר לנצרכים בהשגת סכומי הכסף ל"כופר" שחרור מהצבא התורכי.

בימי המלחמה העולמית כשהשלטונות התורכיים אסרו למוסדות להשתמש בכספים שהגיעו מהארצות הניטרליות, סיכן את נפשו וקיבל על אחריותו כלפי השלטונות את ההשתמשות בכספים אלה.

טיפל בנתינים היהודים הזרים שרוכזו בבתי הסהר לפני גרושם מהארץ ודאג למחסורם.

בתרנ"ט בימי בקורו של הקיסר וילהלם בא"י, ארגן מטעם הממשלה התורכית את שירות הדואר על הר הצופים במיוחד, והתכבד בעד שירותו באות הצטינות מאת הקיסר.

עוד בתרמ"ה נתמנה לפקיד בדואר הטורקי בירושלים, אך מחוסר אפשרות להשתחרר מהעבודה בשבת עזב את המשרה. משנתרבו במשך הזמן משרדי הדואר של המעצמות האירופיות (בתוקף חוזה הקאפיטולאציות היתה להן זכות לכך) ויהודי ירושלים הרבו להשתמש בדואר הזר, החליטה הממשלה הטורקית בתרנ"ז לפתיח ברחוב היהודים סניף מיוחד של הדואר, שיהיה סגור בשבתות ובמועדי ישראל ובחותמתו יהיה השם ירושלים גם בעברית. למנהל דואר זה נתמנה ר' אליהו הוניג (שנקרא בפי פקידי הממשלה "אליאס אפנדי"), ובתרס"ג נפתח תחת הנהלתו סניף ל"דואר העברי" באותם התנאים גם במאה שערים. הבולים בחותמת העברית נעשו מחורה נדירה ומושכת בעולם הבולאות ורבים השתדלו להשיג בולים כאלה. בגלל שטנתם של צרי עין בכל סימן של תקומת ישראל ביטלה הממשלה הטורקית לאחר זמן את הכתב העברי בחותמת הדואר, אך הסדרים הטובים שהנהיג ר' אליהו בניהול הדואר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 804). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/804