Volume 2

Page 839

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תקוה והנהלתה, חבר ועד ההגנה בעת המהומות בארץ וההתקפה הגדולה על המושבה בכ"ז ניסן תרפ"א, וכן היה גם חבר מרכז ההגנה הארצי; חבר ועד השמירה ופעיל למען הכנסת פועלים עברים לעבודה במושבה ; פעיל במועצה בזמן חלוקת אדמת הביצה למתנחלים וחבר מטעם המועצה בועדת הבנק מיסודו של מול למתן הלואות לבנין בתים וליסוד משקי-עזר זעירים.

בשנת 1927 הצטרף לבית"ר ואח"כ להסתדרות הציונים הרביזיוניסטים בארץ והיה מראשי פעיליה, ואח"כ חבר פעיל ב"הסתדרות הציונית החדשה", חבר בהנהלה הראשית של "קרן תל-חי", חבר ועדת בנין "מצודת זאב" בתל-אביב, ומ-1927 במשך כמה שנים סגן המפקד הראשי של בית"ר בארץ.

באותה שנה יסד ביחד עם ש. זוכוביצקי ויעקב קרול מפ"ת את חבר החקלאים הלאומיים.

בעת מהומות אב תרפ"ט מלא כמה תפקידים מטעם ועד הגנת פתח תקוה בת"א ובמושבות השרון בשעות קשות ומסוכנות. כשביקרו ז'בוטינסקי ורעיתו בארץ אחרי המהומות ההן (בעת פעולת ועדת החקירה בראשות הלורד פיל) היה משומרי ראשו ומלויו של ז'בוטינסקי במסעיו בארץ. כן היה חבר בועדת הכתל המערבי.

באביב תר"ץ השתתף במשלחת של חברי בית"ר לבקשת החקלאים מכפר-סבא, שההסתדרות הכללית סירבה לספק להם עובדים ולעבודה ערבית לא רצו לעבור, ואז יצאו הבית"רים לעבוד אצלם ורבים הוכו ונפצעו על-ידי המשמרות ופלוגות ההתקפה של חברי ההסתדרות הכללית, - וכתוצאה מאותה יציאה לעבודה נוסד בפסח תר"ץ ארגון עובדי הצה"ר והבית''ר.

בכינוס העולמי של הבית"ר בדאנציג ב-1931 (הוא עצמו היה אז בפאריס לשם ניתוח) נבחר לפי החלטת הועידה ומינוי מטעם ראש בית"ר ז. ז'בוטינסקי לקצין שלטון בית"ר. נשאר 7 שנים בפאריס כקצין-השלטון של בית"ר במשרד הראשי העולמי של בית"ר. השתתף כציר בועידת היסוד של הצ"ח בוינה ב-1935 ומילא כמה תפקידים ושליחויות שהוטלו עליו מטעם ז'בוטינסקי עצמו.

פרסם מאמרים ב"מצודה", "המדינה" (שיצא בוארשה) ובעתונות בית"רית בארץ ובגולה, בקובץ "במחנה" של "ברית החייל", בחוברות בית"ר בעניני הגיוס, ועוד.

ב-5 באוגוסט 1947 נעצר יחד עם ראשי העיריות (רוקח, קריניצי ובן עמי) וראשי הצה"ר בלטרון ב'. לרגל מחלתו שוחרר ב-25.8.47.

יצחק אייזיק גרובר

נולד בירושלים, בשנת תרל"ה (1875), לאביו ר' מנחם מנדל (נכד מייסדו וראשו של ישוב האשכנזים-הפרושים בא"י ר' ישראל משקלוב, בן בתו וחתנו, ברכה ומשה יוסף, שעסק בבנין השכונות החדשות, אשר

מחוץ לחומת ירושלים ובמשך ששים שנה לא יצא מתחומה של ירושלים) ולאמו דינה בת יונה.

למד בחדר ובישיבת "עץ חיים" והצטיין בתפישה עמוקה ובשכל ישר בלמודים.

נשאר בן יחיד להוריו מעשרה בנים שמתו על פניהם. בן 16 מהרו הוריו להשיאו, בתור סגולה. נשא לאשה את שרה גיטל בת ר' נפתלי הרץ פקר שעלתה מווקשנה בליטא.

לשם קיום ביתו ובכדי שלא להתפרנס מה"חלוקה" יצא בגיל צעיר לעבודת הבנין והצטרף אל עובדי הבנין היהודים המעטים באותו זמן.

בשנת תר"ס מונה ע"י הרב יצחק וינוגרד (ר' יצחק "מתמיד") ראש ישיבת "תורת חיים" בירושלים לשד"ר הישיבה באמריקה ובמשך עשר שנים רצופות עבר את ארצות הברית לארכן ולרחבן, קשר קשרים אמיצים בין הישיבה ובין קהלות ישראל בארצות הברית ועבד במסירות ובהצלחה להרמת קרן הישיבה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נלקח לצבא התורכי, שלם פעמים "כופר" ("בדל") ולבסוף נשלח לאנטוליה. נדבק במחלת הטיפוס ומת בי"ד תשרי תרע"ז בעיר איידין ע"י איזמיר באנטוליה והובא שם לקבורה.

צאצאיו: משה יוסף יצחקי (מורה בביה''ס "נצח ישראל" בפתח-תקוה), ברכה אשת ישראל רבינזון (ירושלים).

משה גיסין

נולד בביכוב-ישן, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה), בש נת תרכ"א (1861), לאביו אפרים ולאמו חיה רחל לאה בת הרב זאב קרוטקין מז'ורביצי. קיבל חינוך מסורתי, עברי לאומי וכללי. השתתף בפעילות בתנועת "חיבת ציון", שבית אביו היה לה מרכז בעיר זו.

בתרנ"א עלה ארצה עם אחיו הצעיר שלמה זלמן כחלוצי המשפחה, וחמשה נפוליונים שנשארו להם מהוצאות הנסיעה שלחו מיד חזרה להורים, כדי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 839). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/839