Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 848

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מותיהם. לשם כך הזמין אליו את מניה לחוילתו אשר ליד פטרבורג. ב-12 בלילה נכנסה לחדרו דרך 12 חדרים ובשיחה על מגמות המפלגה, שארכה עד אור הבוקר, הגידה לו בגילוי-לב, שבאם ינסה לחסל את המפלגה, מוכנה המפלגה לחסל אותו. מאז החלה הבולשת לרדוף את המפלגה ואנשיה, ומשגילו פרעות קישינוב את מגמות הזדון של הממשלה נתאכזבו ראשי המפלגה מהאמונה ברצונה הטוב כלפי הפועלים הנלחמים בדרך חוקית לזכויותיהם, ואז הוחלט בועידת מינסק לחסל את המפלגה ועל החברים הלוחמים הוטל להצטרף לתנועות המהפכניות שבמחתרת. מניה התקשרה עם קבוצת 10 חברים מהסוציאל-רבולוציונרים לחסל את המיניסטר פלבה, וכשנסעה ללמוד במכון סטאטיסטי בברלין עלה בידה להשיג מאת יהודי עשיר מיוצאי רוסיה סכום-כסף גדול לצרכי הפעולות וההכנות להמתת פלבה, לנקמה בעד קישינוב, אלא שבעקב בגידתו של הסוכן-הפרובוקאטור אזף נתגלתה התכנית למשטרה ומשתתפי התכנית נהרגו בפעולה, ואחת החברות הודיעה לה על כשלון התכנית.

בהיותה בברלין קיבלה מאחיה נחום הזמנה טלגרפית לבוא לארץ-ישראל, אחרי שהוא בא ארצה לשם חקירת התנאים ליסוד תעשיה, ומאז הפסיקה את מלחמתה לשחרור העם הרוסי והקדישה את פעילותה ומרצה למען תקומת עמה בארצו.

משהגיעה ארצה בינואר 1904 ערכה סיור ברכיבה בכל הארץ במשך ששה שבועות יחד עם אחיה, סופיה זבניגורודסקאיה (שהביאה עמה את יתומי פרעות קישינוב למוסד החינוכי "קרית ספר" מיסודו של ישראל בלקינד ) ומנדל חנקין בתור מורה-דרך. אח"כ נענתה להצעת יהושע חנקין והקדישה שנה לחקירת התנאים והמצב בהתישבות, ישבה שבועים בכל אחת מ-24 נקודות הישוב החקלאי ואספה חומר סטטיסטי, ומתוך חקירותיה באה לידי מסקנה שאפשר להבריא את המשק החקלאי על-ידי רציונליזציה. לשם שכלול תכניותיה נסעה לפאריס ובעזרת בן-אחיה, אגרונום במי ניסטריון-המושבות הצרפתי, ניתנה לה גישה לחומר הסטטיסטי והכלכלי על פיתוח המשק במושבות צרפת ועיינה וחקרה בו, ובאותו זמן גרה בחדר אחד עם אלכסנדרה (סוניה) בלקינד , שלמדה אז רפואה בפאריס.

בעת שהותה בפאריס התגבר נחשול הפרעות ביהודי רוסיה והיא פנתה אל הבארון בנימין רוטשילד בבקשת עזרה כספית לרכישת נשק בשביל ההגנה העצמית היהודית. בתחילה היסס הבארון, בחששו שההתגוננות הפעילה בהריגת פורעים תגביר את שנאת הגויים לחמת-נקם, אך בסוף נענה להסברותיה ונתן לה 50.000 פרנק. היא באה בקשרים עם חבריה ברוסיה: חייקה קגן (שאחיה מאיורצ'יק השתלם בפאריס בהרכבת פצצות בשביל ההגנה העצמית), גולדברג במינסק, סוחובולסקי ובת-ציון מירסקי באודיסה (שעלתה אח"כ ארצה) לשם משלוח הנשק, שרכשה בליז' שבבלגיה ומתחפשת כנוצריה העבירתו בעצמה ב-4

נסיעות לרוסיה בהברחת הגבול (לשדליץ הביאה את הנשק יומים לפני פרוץ הפרעות).

משגמרה פעולה זאת חזרה ארצה ותיכנה תכניות בדבר התישבות של אנשים נועזים ולמודימלחמה על אדמת הבארון רוטשילד בגולן. נסעה ב-1907 לאמריקה לשם תעמולה ורכישת אמצעים למטרה זו. נפגשה עם הד"ר י. ל. מגנס, הנריטה סולד ועסקנים יהודים אחרים, העשירה את ידיעותיהם והגבירה את התענינותם במפעל היהודי, וכסף השיגה לעזרת ההגנה העצמית של היהודים ברוסיה, אבל למפעל ההתישבות בגולן לא.

במסעה ההוא ביקרה את המושבות השיתופיות של ה"דוחובורים" הרוסים בקנדה וחקרה את חייהם המשקיים והחברתיים ובאה לידי הכרה, שבצורה כזו אפשר יהיה לבסס על הקרקע את הפועלים העברים בארץ. בדרכה חזרה ביקרה בפאריס אצל מכס נורדאו , שהיה אז מראשי ההסתדרות הציונית, והציעה לו, שהקה"ק תמסור באריסות קרקע למשק קולקטיבי בתנאים שהיו מקובלים אז בארץ: שני שלישי היבול לבעל הקרקע, כלומר לקה"ק, כדמי אריסות, אך הוא לא התיחס להצעתה ברצינות. כשחזרה ארצה ביקשה קרקע למטרה זו מאת חברת יק"א, ובהשתדלות יהושע חנקין אצל גיסו אליהו קראוזה, שהיה אז מנהל חות סג'רה מטעם יק"א, הסכים זה להקצות שטח קרקע לקולקטיב לעבודת הפלחה. היא באה בדברים עם אנשי קבוצת "בר-גיורא" שבתוך "השומר", ובראשם ישראל שוחט, ובעזרתם ארגנה מתוך צבור הפועלים קבוצה בת 18 חבר, וביניהם שש חברות (היא, קיילה גלעדי, צפורה זייד, אסתר בקר, שרה קריגסר, שפרה בצר ), שעיבדה את הקרקע בשנת תרס"ח, סיימה את השנה ברווח, שהוקדש לרכישת נשק בשביל "השומר".

היתה פעילה ביסוד ובהנהגת "השומר" ונישאה לישראל שוחט מראשי "השומר" (שלמד משפטים באוניברסיטת איסטמבול, כיום עורך-דין - ר' עמ' 399).

בראשית מלחמת-העולם הראשונה, כשהשלטון הצבאי הטורקי זמם לשבור את גרעין הכח היהודי בארץ, הגלה אותה ואת בעלה עם יהושע חנקין לברוסה שבמערב אנאטוליה. עמדה בכבוד ובאומץ נוכח הנגישות והחקירה של העריצים הטורקים. בסוף 1918 אחרי המלחמה חזרה ארצה והיא נכנסה לעבודה בקבוצת תל-עדשים של חברי "השומר". השתתפה ביסודו ובהנהגתו של גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור וביתר פעולות המפלגה, התנועה והסתדרות העובדים, השתתפה במשלחת הראשונה של הסתדרות העובדים לאמריקה ב-1921 ביחד עם יוסף ברץ וברל כצנלסון. עברה עם יתר חברי "השומר" למשק כפר גלעדי שבגליל העליון.

במאורעות יפו, במאי 1921, היתה בין ראשי הפעילים בהגנה על הישוב ביפו ובתל-אביב. התחפשה כאחות רחמניה והסתובבה בין השכונות המעורבות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 848). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/848