Volume 2

Page 850

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאומי עברי, ואימבר חיבר את השיר "משמר הירדן", שקישט את מעטפות נייר-הסיגריות שהביא הרצנשטיין.

אחרי מות אברהם מויאל , שהיה מנהל עניני חובבי ציון בארץ מטעם הועד האודיסאי, התכנסה בי"ז תמוז תרמ"ו אספת עסקנים בביתו של הרצנשטיין, בה נבחר ועד לניהול הענינים בהרכב דלהלן: שמואל הירש יו"ר, חברים: יהושע אוסובצקי, דוד גוטמן ואברהם זלמן איכילוב מפתח תקוה, ישראל בלקינד מגדרה ויעקב הרצנשטיין מיפו (נבחר גם כנציג בני פתח תקוה, וזמן-מה היה אף יו"ר הועד של חובבי ציון), ולמזכיר נבחר אלעזר רוקח .

בהיותו בקשרים לרגל עסקיו עם הנהלת מקוה ישראל ופקידות הבארון לניהול המושבות היה עושה להן שרותי-שליחות שונים לסידור ענינים בעיר. כך הגיע לידו בעת מרד אכרי ראשון לציון נגד עריצותם של פקידי הבארון מכתב דחוף מאת ראשהפקידות יהושע אוסובצקי , בו הוא דורש שהמשטרה תשלח מיד לעזרתו "חיילים" (כך קראו אז לשוטרים הערבים) לריסון האכרים המתמרדים. אך הפעם עיכב הרצנשטיין את השליחות ובזה מנע את התערבות השלטון הטורקי בסכסוך שבין יהודים ליהודים ואת האסון שהיה עלול לבוא בעקב התנגשות עם השוטרים.

בשנת תר"ן התכנסה בביתו אותה אספה היסטורית של עסקני יפו, שבה נוסדה לשכת בני ברית "שער ציון", ביזמת הד"ר זאב (וילהלם) הרצברג , שבא לשם כך מירושלים. באותה שנה השתתף בארגון הקהלה האשכנזית ביפו ובאספתה הראשונה בחודש סיון נבחר לועד הקהילה יחד עם חיים שמרלינג , מאיר המבורגר, שמעון רוקח, בצלאל הכהן לאפין , יחיאל מיכל פינס וא. דונדיקוב .

בתרנ"ב נשא לאשה את פאני בת אליהו ורוזה ציפרפיין , אחות ברטה אשת יוסף פיינברג ממיסדי ראשון לציון.

בתרס"ו יצא לאלכסנדריה, משם לצרפת, בה שהה למעלה משלש שנים, ואח"כ חזר לאלכסנדריה, השתקע שם ועסק במסחר, והוסיף להתענין ולתמוך בעניני הישוב בארץ. וכשפרצה מלחמת-העולם הראשונה בתרע"ד וזרם של פליטים ומגורשים מהארץ הגיע לאלכסנדריה, היו הוא ודוד יודילביץ (אז מנהל סניף "כרמל מזרחי" שם) שני הראשונים שהחלו לפעול ולהפעיל לעזרת המהגרים ואח"כ אף נבחר לועד שנוסד למטרה זו, וגם אשתו פעלה בועד זה ופעלה במחלקה להלבשה והנעלה יחד עם הגבירות די-לה-פרגולה וסלוצקין וביתר פעולות העזרה. נפטר באלכסנדריה, י"ח כסלו תרפ"ט (1.12.1928).

אשתו ובניו גרים באלכסנדריה.

שמואל טשרנוביץ (ספוג)

בן הרב אלכסנדר זיסקינד ולאה בת הרב שלמה דרוזד.

נולד בעיירה סיביז', פלך וויטבסק (רוסיה הלבנה), כ"ח כסלו תר"מ (1879).

קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות שונות, ביניהן בישיבת סלובודקה. כשהתבגר פרש להשכלה והשתלם בלמודי חול ובשפות.

בגיל שבע עשרה התחיל לפרסם מאמרים בעתונות, את מאמרו הראשון פרסם ב"המליץ" בשנת תרנ"ז. באותה תקופה הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל בה ונתמנה למזכירו של הרב שמואל יעקב רבינוביץ מסופוצקין, מורשה הציונים בגליל גרודנה.

נשא לאשה את בלה בת יעקב פלדמן (שהיתה לו לעזר רב כל חייו בעבודתו הספרותית וידעה ליצור בית חם ופתוח שהיה מרכז לכל הסופרים של הדור. נפטרה ט"ז שבט תרפ"ח ונקברה בבית העלמין הישן בתל-אביב).

עבר לאודיסה מקום מגורי אחיו הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"). בתרס"ג עבר לורשה והחל לעבוד ב"הוצאת תושיה" כמזכיר השבועון לילדים "עולם קטן" שהופיע בהוצאתה. בתרס"ה עם יסוד העתון היומי "הזמן" בוילנה עבר לשם בתור חבר המערכת. פרסם בו פליטונים בשם "שיחות" ומאמרים פובליציסטיים שחתם עליהם בשם "ספוג". ביתו בוילנה היה בית ועד לחכמים וסופרים צעירים, ביניהם; י. ברשדסקי, פרץ הירשביין, א. קבק ועוד מיוצרי השירה והספרות העברית הצעירה.

בתר"ע עם חדוש "הצפירה" בורשה הוזמן ע"י נחום סוקולוב כסגן עורך העתון ומלא את מקומו של העורך בזמן העדרו. פרסם בו מאמרים ראשיים רבים וכן את המונוגרפיה על "בני-משה" ותקופתם בהמשכים (בשנת תרע"ג הופיע כספר מיוחד בהוצאת "הצפירה"). המשיך בעבודתו זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

בתרע"ד עבר לזמן קצר לפינסק ומשם למוסקבה. כשנסגרה העתונות העברית ע"י הממשלה הצארית החל לעסוק במסחר, השתקע באומסק (סיביר) ועבד שם בועד העזרה לפליטים. אחרי המהפכה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 850). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/850