Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 865

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ביום 20.8.1920 נכנס לעבוד כפקיד במשרד ספרי האחוזה בטבריה, והודות לידיעתו בשלש השפות הרשמיות ובמקצת גם בטורקית רכש לו במהרה בקיאות רבה בסידור עניני הקרקעות ותפס עמדה מרכזית במשרד. ב-1925 הועבר ליפו ועלה לדרגת סגן רושם הקרקעות וב-1934 נתמנה לרושם הקרקעות, היהודי הראשון במשרה זו ביפו. העתונות הערבית הקימה רעש נגד מינוי יהודי לראש משרד ספרי האחוזה, אך מאחר שניהל את העבודה בסדר וגם הנהיג בה שכלולים שככה הסערה במהרה.

ב-1932 נשא לאשה את יהודית בת יונה פדרמן כשהוקם בתל-אביב ב-1936, בעקב המהומות הערביות, משרד מיוחד לספרי האחוזה של תל-אביב והמושבות העבריות שבמחוז, נתמנה הוא למנהל המשרד וב-1939 הועלה לדרגת רושם-קרקעות ראשי. היה חבר ועדת הערעורים למס הקרקעות הממשלתי לת"א והמושבות בראשות קציני המחוז ובשנות 42/ 1941 היה חבר בית-הדין לערעורים על הערכת מס הקרקעות העירוני בת"א.

בתקופת שרותו הכניס שכלולים רבים בעבודה ועזר ככל האפשר לכל פעולה צבורית ופרטית, עזר לביצוע רישומי הקרקעות שנגאלו בידי יהודים ולסילוק המעצורים ככל האפשר. תחת ידו עבר רישום הקרקעות ומתן שטרי הבעלות על הקרקעות של בניברק, רעננה, הרצליה ויתר מושבות השרון ורבבות תעודות בעלות ליהודים על קרקע פרטית וצבורית.

צאצאיו: אביבה, עדנה, יוסף חיים, עמיחי.

אליהו אוסטאשינסקי

נולד בכפר אוסטאשין, מחוז נובוגרודוק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בחשון תרל"א (1870), לאביו ר' אליקים גציל (שנקרא ר' גציל אוסטאשינר) בעל אחוזה, שהעסיק פועלים יהודים במשקו, ושלשה משבעת בניו השתרשו בארץ-ישראל.

נתחנך בבית הוריו על-ידי טובי המורים שהוזמנו, ביניהם: זאב ברמן והסופר ראובן בריינין, שחינכוהו ברוח ההשכלה, הלאומיות וחיבת ציון.

בתרנ"א עלה ארצה בעקבות אחיו שמואל שעלה בתרמ"ו והתנחל בראשון לציון. עבד כפועל ביקב בראשון לציון, התנחל, נטע כרם יחד עם אחיו ועסק גם בענפי חקלאות אחרים: בגידול שקדים ובגידול דבורים (בענף זה השתלם במיוחד בעזרת החקלאי הותיק גרשון הורביץ ובעזרת עקיבא ליברכט, שיצא ללמוד ענף זה בגרמניה ובשובו לימדהו לאחרים). בתרנ"ה השתתף עם משה סמילנסקי ביסוד הספריה הראשונה בראל"צ בביתו של ברוך פפירמייסטר והיה ספרנה הראשון במשך שנתים. עזר לפועלים העברים להקלט בעבודה חקלאית אצלו ואצל אחרים (גם יוסף ויתקין ז"ל עבד אצלו בבואו ארצה, ובראותו כי פועל משכיל זה אינו חזק למדי בגופו עזר לסדרו כמורה בביה"ס בגדרה).

בתמוז תרס"א נשא לאשה את מרים בת אפרים גיסין מפתח-תקוה ועבר להתישב שם. נטע פרדס וסידר לו משק מעורב. השתתף בפעולות צבוריות של הנוער המתקדם ועמד לצדו של הד"ר יעקב כהן-ברנ שטיין בסיעת ה"צעירים" במלחמתו הצבורית למען הקידמה ברוח הציונות החדישה. היה במשך שנתים חבר ועד המושבה.

כשחילקה פקידות הבארון רוטשילד קרקע בכפר סבא בתנאים נוחים לצעירי פתח-תקוה קבל גם הוא אדמה שם. נטע כרמי שקדים ויער אקליפטוס ובשותפות עם דב סקיבין היה הראשון שסידר משתלה על אדמתי. שקד על פיתוח המקום והיה מפעילי ועד כפר סבא (שמושבו היה בשנים הראשונות בפתח תקוה) יחד עם פרץ פסקל, חיים כהן ואחרים. כעשרים שנה היה חבר הועד, ומהן 13 שנה כיושב-ראש. כשנוסד ישוב קבוע בכפר סבא עבר לשם. הוגלה לחדרה בשנה האחרונה של מלחמת-העולם הראשונה, ואחרי שהמושבה החלה להבנות מחדש משני החורבנות שפגעו בה (ב-1918 וב-1921) חזר והתישב בה בקביעות משנת תרפ"ו והיה הנשיא הראשון של המועצה המקומית, כשהמושבה קיבלה מעמד זה מהממשלה.

צאצאיו: אפרים; ד"ר אליקים (ראש מועצת ראשון לציון); שלומית אשת שמואל זלינגר (מנהל קופת מלוה של העובדים בכפר סבא).

ר' יום טוב דאנון

מגדולי חכמי אזמיר. עלה לפני שנת תקע"ד לירושלים. פה נבחר לראש-בית-דין וכהן במשרתו זאת עד שנת תקפ"א. בשנה הנ"ל נפטר ה"חכם באשיר' יוסף רפאל חזן והוא נבחר לשבת על כסאו. בהקדמה לספרו "כבוד יום טוב" נאמר עליו שהצטיין "בכל מדות טובות", היה מטיף גדול "ודבריו נשמעים כמסמרות נטועים", וכוחו בתורה היה גדול והיה "בקי בטיב גיטין וקידושין". חבר ספר על הרמב"ם בשם "כבוד יום טוב" (שאלוניקי תר"ו). שאר חבוריו נשרפו בתבערה הגדולה שפרצה באז

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 865). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/865