Volume 2

Page 869

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ישראל בנימין רוזוב

נולד בעיירה דוקשיץ, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, ב' תשרי תר"ל (1869), לאביו אשר אנשיל (מראשוני חובבי ציון ועסקניה ברוסיה המרכזית, עלה ארצה עם משפחתו ב-1906) ולאמו שרה מרים בת ישראל רוזוב ממשפחת הרב בנימין מדוקשיץ. למד בחדרים בעיירה זו וכשעברו הוריו בתרמ"א לדור בוורונז' שברוסיה המרכזית, מחוץ לתחום-המושב ליהודים, המשיכו לתת לו שם חינוך מסורתי ולאומי. הצטרף לחיבת ציון בעודו נער ובן 15 היה מזכיר אגורת חובבי ציון בוורונז', שאביו היה יושב-ראשה. למד בגימנסיה בוורונז, ואח"כ באוניברסיטה במוסקבה. לרגל התגברות הגזירות על היהודים ברוסיה וגירוש רוב היהודים ממוסקבה עזב לאות מחאה את לימודיו באוניברסיטה.

ב-1895 נתמנה למנהל מחלקת המסחר של באנק בסאראטוב.

ב-1897 נשא לאשה את שרה בת אברהם לב (מראשוני חובבי ציון ועסקניה בוורונז', חברו של אביו בועד חובבי ציון שם ואח"כ בסאראטוב, מעסקני תל-אביב וחבר הועד שלה בשנותיה הראשונות). באותה שנה נתמנה למנהל עסקי חברות הנפט "קאוקאז", "שיבייב", "אלום" ואח"כ "של" באסטראחאן וצאריצין (כיום סטאלינגראד). ב-1909 עבר לפטרבורג כמנהל עסקי חברות-הנפט הרוסיות וב-1913 נתמנה אף לנציג חברת המכרות "סיסרט" שבאוראל.

השתתף בחיים הצבוריים והציוניים בראש השורה. השתתף בקונגרסים הציוניים מהחמישי עד ה-19 ובשנות 1907/31 היה חבר הועד הפועל הציוני הגדול. ב-1904 השתתף בועידת ההגנה העצמית היהודית באודיסה. באותה שנה ארגן את הקבוצה היוזמת להוצאת העתון הציוני "ראזסבייט" ויחד עם הד"ר יחיאל צ'לנוב הזמין את אברהם אידלסון לעריכת העתון ואת שלמה זלצמן לניהול הוצאתו והתמסר להוצאת העתון ולביסוסו עד שנת 1918. השתתף כנבחר מטעם הציונים יחד עם מ. אלייניקוב. אברהם אידלסון,

יוליוס ברוצקוס וד"ר דניאל פסמניק בועדה המדינית המיעצת לצירים היהודים ב"דומה" הרוסית (ביתהנבחרים) ופעל בועדה זו במשך כל ארבע ה"דומות". השתתף בועד המרכזי של "חברת מפיצי ההשכלה" יחד עם ד"ר י. ל. קצנלסון (הסופר "בוקי בן יגלי") אברהם אידלסון, שמעון וייסנברג ואלכסנדר רפפורט. היה חבר הועדה המבינה את ועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס (הלסינקי) ב-1906, אחרי פיזור המרכז הציוני בוילנה ומאסר חבריו. ב-1909 נבחר לחבר הדירקטוריון של "אוצר התישבות היהודים" שמרכזו בלונדון. ב-1910 נסע עם דוד וולפזון (אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית) ומנחם אוסישקין לאיסטמבול לשם ארגון הוצאת עתונות ציונית שם.

ביתו בפטרבורג היה מרכז הפעולה הציונית והצבורית, בית ועד לסטודנטים היהודים הקרובים לרוח היהדות והתחיה הלאומית, לכל פעילי הצבוריות, הספרות והאמנות היהודית ובלילי ה"סדר" התכנסו בביתו משמנה וסלתה של האינטליגנציה היהודית בעירהבירה מכל הזרמים.

במאי 1915 הוזמן להתיעצות ציונית בקופנהאגן, בהשתתפות ראשי התנועה הציונית העולמית משני עברי חזיתות המלחמה, בה הוחלט ליסד את הלשכה הציונית בקופנהאגן, במקום נייטרלי, שתוכל לקיים קשרים עם הציונים בכל הארצות; ובגלל מגע זה עם "נתיני האויב" גורש לזמן-מה מפטרבורג. אח"כ, כשמעצמות הברית המערביות החלו לשתף את ממשלת רוסיה בהתיעצויות על עתידה של ארץ-ישראל, כחלק של הקיסרות הטורקית שנועדה לחלוקה אחרי תבוסתה, היה מיניסטריון-החוץ הרוסי שואל לעצתו בעניני הציונות ופעם ביקש ממנו אחד מראשי המיניסטריון להשפיע על היהודים נתיני רוסיה בארץ-ישראל שיקבלו זמנית את הנתינות הטורקית לבל יפסידו את מעמדם ורכושם, כדי שאחרי הנצחון ישובו להיות נתיני רוסיה ותחת חסותה.

אחרי פרוץ מהפכת פברואר 1917 ברוסיה השתתף עם עוה"ד אוסקאר גרוזנברג , ציר-הדומה, נפתלי פרידמן וליאון בראמסון במשלחת להבאת דרישת יהודי רוסיה אל חברי הממשלה הזמנית צ'חידז'ה והנסיך לבוב.

בועידה הציונית הכל-רוסית במאי 1917 בפטרוגראד מסר דו"ח על הפעולה הציונית ברוסיה ונבחר לנשיא ההסתדרות הציונית ברוסיה.

ב-1918 הוזמן מטעם הועד הפועל הציוני המצומצם להשתתף בהתיעצות בלונדון עם ראשי הציונות וייצמן וסוקולוב ואחרים בדבר ניסוח התביעות הציוניות וארגון הפעולה להקמת המדינה היהודית בארץישראל על יסוד "הצהרת בלפור". אז הופיע באוקטובר באספה פומבית בלונדון יחד עם סוקולוב ונוויל צ'מברליין (אז ראש עירית בירמינגהם ואח"כ מדינאי וראש-הממשלה, בפרוץ מלחמת-העולם השנית), ובה הבריז צ'מברליין על הסטאטוס של המדינה היהודית

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 869). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/869