Volume 2

Page 884

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: יצחק מרדכי (פקיד בבית המרחץ העירוני פינס בת''א), יוסף (סוחר בעיר בילטימור בארה"ב), אליהו (סוחר בברוקלין), מנחם (גר בלונדון) גנישה אשת גרשון גורודנציק.

יעקב (ג'ק) שפירא

נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה, בחודש סיון תרמ"ב (1882), לאביו ר' ראובן.

בתרמ"ה עלה ארצה עם הוריו ואחותו אלטה (נישאה לבן-הישיבה משה אייזנבוד ), התישבו בעיר העתיקה בירושלים ופתחו חנות מכולת ואביו, שהיה גדול בתורה, היה לראש ישיבת "דגל תורה", ששמה לה למטרה להקים מרכזים ללימוד תורה גם במושבות החקלאיות של הישוב החדש. למד בחדרים ואח"כ בישיבת "עץ חיים" , וכשגדל החליט להשתלם בהשכלה כללית ולבסס לו מעמד הגון בחיים.

בתרנ"ח נסע לפאריס, הכין את עצמו בלימודי בית-ספר תיכון ואחרי הצליחו בבחינת הבגרות החל ללמוד באוניברסיטה במחלקה לרפואה. אח"כ נמלך בדעתו, עזב את לימודי הרפואה והשתלם בבי"ס גבוה למסחר ונתקבל לעבודה בבנק פרטי גדול פאריס. הצטיין בעבודתו ונשלח מטעם הבנק בשליחות מסחרית לאמריקה. שם השתתף עם בעלי-יזמה בעסקי מכרות, השיג רווחים הגונים וחזר לצרפת ונתקבל לעבודה בבנק מרצבאך בפאריס. השתתף בחיים הצבוריים והתרבותיים של המשכילים היהודים הקשודים ביהדות. השתתף ביסוד חברה לעזרת מהגרים יהודים, ובכללם המהגרים המדיניים, חברי תנועות מהפכניות ברוסיה ויחד עם יתר פעילי החברה השתדל להשיג בשביל המוכשרים שבהם מקומות עבודה לביסוס קיומם החמרי בכבוד, בחברה זו פעל בשנות 14 / 1910. כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה עברו עסקני החברה לשטח-פעולה אחר: לתעמולה מדינית בין נתיני-חוץ נייטראליים לטובת מטרות המלחמה של צרפת ולרכוש אותם להתנדבות לצבא צרפת.

הגוף הצבורי שפעל למטרה זו נקרא "ועד המתנדבים לצבא צרפת", שבראשו עמדו אישים חשובים בחברה ובמדיניות הצרפתית ויעקב שפירא היה מזכירו הראשי, והודות לפעולתו גברה האהדה כלפי המהגרים היהודים מרוסיה ומעמדם המדיני נשתפר והושגה להם האפשרות לקבל זכויות-אזרח בצרפת.

נשא לאשה את חנה בת אלחנן קרוגליאק מסימפירופול שבקרים (רוסיה).

בראש החברה לעזרת המהגרים עמד הבארון ג'יימס רוטשילד (בנו של הבארון בנימין-אדמונד "אבי הישוב"), ותוך פעולה בחברה זו נתקרב יעקב שפירא לבית רוטשילד. הבארון הצעיר הוקירו בשל פקחותו וסגולותיו הטובות והציגו לפני אביו, והבארון הזקן היה משוחח אתו על מפעליו בארץ-ישראל ושואל לדעתו עליהם. אחרי מתן "הצהרת בלפור" צרפוהו, בהמלצת הבארון בנימין רוטשילד, ל"ועד הצירים" כנציג יהודי צרפת (במקום פרופ' סילוויאן לוי) ובתפקיד זה בא ארצה באביב 1918. אחרי גמרו את תפקידו בועד הצירים חזר לפאריס ועסק במסחר יבשנת 1924 עלה ארצה להשתקע בקביעות ונתמנה למנהל יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב ואגודת הכורמים, ומאז פעיל הוא בהצלחה למען שגשוג החברה ועסקיה ושגשוג ענף הגפן והיינות בארץ, הודות לכשרונותיו המסחריים ולקשריו עם עולם המסחר בארצות המערב. הוא חבר גם בהנהלת הטחנות הגדולות בחיפה כנציגו של הבארון רוטשילד. בעזרתו יסדו בעלי-תעשיה יהודים מצרפת בית-חרושת לבירה "נשר" ליד היקבים בראשון לציון והוא משתתף גם בהנהלתו של מפעל זה, וכן חבר הוא בהנהלת הבנק הא"י לדיסקונט, ובמפעלים צבוריים ותרבותיים שונים.

עוסק בשעות הפנאי בעיון בחכמת ישראל, בהיסטוריה ובמדעים שונים וכותב בעתונות היומית בעילום שם (בכינוי "אביבי") פיליטונים פובליציסטיים בהגיון וסאטירה נוקבים על מגרעות חיינו הצבוריים והדרכים לתקנתם.

צאצאיו: ד"ר ראובן (רוברט), רופא, וג'ורג' (שניהם בצרפת), תרזה (בארץ).

ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי

נולד ביקטרינוסלב, אוקראינה, בח' סיון תרכ"ח (1868) לאביו חיים-יעקב , חוכר משרפות ליי"ש וחסיד אדוק. בהיותו בן שנה עברו הוריו לפלך פולטבה לרגל עסקיהם ורק כעבור שנים אחדות התישבו ישיבתקבע בפולטבה עצמה. קיבל חנוך מסורתי אצל טובי המלמדים בעיר והצטיין בכשרונותיו. בגיל בר-מצוה כבר היה בקיא בתנ"ך ובתלמוד וידע כל סדר נזיקין על פה. נתפס להשכלה והחל ללמוד בסתר את הלשון הרוסית וספרותה והתכונן לבחינת כניסה לגימנסיה. כשנודע הדבר לאביו התנגד לתכניות בנו, אבל השלים אתו לאחר שהבטיח שלא יחלל את השבת. נבחן

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 884). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/884