Volume 2

Page 891

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במאמרים בעתונות האזרחית ובעתונים ועלונים שהוציא לנוער המושבות.

בתש"ז נרשם בספר הזהב של הקה"ק על-ידי חבריו בהתאחדות בני המושבות, המקומית והארצית.

משה איכילוב

נולד בפתח תקוה, א' אב תרס"ג (1903), לאביו יעקב (בן אברהם זלמן , שהיה מראשוני פתח תקוה) ולאמו איטה (יהודית) בת ר' יעקב מרדכי זינגר (שהיה רב ושו"ב בראשון לציון בראשיתה).

למד בבית-הספר של המושבה ואח"כ יצא לעבודה במשק הוריו. במלחמת-העולם הראשונה, כשאביו היה נציג הפרדסנים למכירת הפרי בדמשק, עזר לאביו בעבודה זו ומפעם לפעם היה מלוה את המשלוחים לדמשק. בקיץ תרע"ח, כשהמפקדה האנגלית פקדה על פינוי התושבים, בגלל היות המושבה באזור החזית. היה הוא מהבודדים שהורשו להשאר במקום כדי לפקח על המשקים ולעבדם. נפצע קשה ברסיס פגז טורקי

ושכב חדשים אחדים בבית-חולים צבאי.

אחרי המלחמה, כשהחלו עוסקים במושבות בגידול טבק, השתתף ביסוד אגודת מגדלי הטבק בא"י וניהל את בתי-האריזה המרוכזים, ומשחלף עסק גידול הטבק התמסר בעיקר לפרדסנות, היה פעיל כל הזמן בארגון הקואופרציה של הפרדסנות, חבר מועצת "החקלאי" פ"ת בכל זמן קיומו, מיוצריו וחותמיו של הסכם האיחוד ב"פרדס-סינדיקט".

נשא לאשה את חנה לבית זינגר, ממשפחה ציונית ותיקה שעלתה מגליציה.

פעיל ב"מכבי" מנעוריו, בתחילה כספורטאי שזכה פעמים רבות בפרסי הצטיינות ואח"כ גם כעסקן ב"מכבי-אבשלום" המקומי ובמרכז המכבי הארצישרא

לי, ממיסדי האגודה למען המכבי המקומי וחבר הנהלתה.

ביום ההתקפה הגדולה על פתח תקוה (כ"ז ניסן תרפ"א) השתתף בקבוצה הקטנה של הרוכבים, שפרצו מהמושבה הנצורה ובסיכון עצמם מיהרו להודיע למוסדות בת"א ולשלטונות ביפו על ההתקפה ולדרוש עזרה.

מראשוני החברים ב"האכר הצעיר" אחרי המלחמה, ואח"כ ממיסדי "בני בנימין" וחבר הנהלתה הארצית, מפעילי ארגון מפעלי ההתישבות שיסדו בכפר-אהרן, הרצליה, נתניה ואבן יהודה. מראשי הסתדרות החקלאים בפתח תקוה, חבר הועד החקלאי ומועצתו זה שנים רבות. משנוסדה התאחדות האכרים נבחר למרכזה ולהנהלתה והוא פעיל בה עד היום. היה חבר בועדותיה השונות (ויו"ר ועדת הארגון) ובמוסדותיה (כיום מנהל מחלקתה "עמיר" לשיווק תוצרת חקלאית). נבחר והשתתף במשלחת התאחדות האכרים לקונגרס הציוני ה-20 בציריך (1937).

ב-1919 נבחר למועצת ועד המושבה כציר צעירי המושבה, ב-1921 למועצה המקומית ברשימת החקלאים וב-1927 נבחר לסגן ראש העיריה ומאז הוא חבר מועצת העיריה ובמשך כל השנים היה פעיל בועדות שונות של הרשות המקומית ופעל רבות למען פיתוח פ"ת, שיפורה והרחבתה.

ב-1939 נבחר כנציג האכרים להנהלת הועד הלאומי לשעת חירום, שהורכבה ביזמתו של פנחס רוטנברג , כשקיבל יפוי-כוח לנסות להבריא את הנהגת הישוב, ונשאר בכהונתו זו עד בחירות שנת 1944, כשהאכרים פרשו מההנהלה. פעל בעניני הישוב ובשנות 1941/42 היה חבר נשיאות "מס החרום". ביהוד פעל למען ארגונו וגיבוש כוחו של הצבור האזרחי מפעילי "ברית (ואחרי האיחוד: הסתדרות) הציונים הכלליים" וחבר מועצתה הארצית.

בנו: יהושע.

יעקב אפטר

נולד בקישינוב, בסראביה, רוסיה, בחודש אלול תרנ"ד (1894), לאביו ר' יהושע שלום (חזן). למד בחדרים, בישיבה וב"חדר מתוקן", השתלם בהשכלה כללית ועבד כפקיד. הצטרף לתנועה הציונית בגיל צעיר והיה פעיל בעסקנות ב"צעירי ציון".

עלה ארצה ביום י"ז אב תרע"ג והצטרף למפלגת "הפועל הצעיר" והיה לאחד מפעיליה. עבד כפועל חקלאי בבן-שמן. נבחר ב-1914 לחבר מרכז "הפועל הצעיר" והתמיד בתפקיד זה עד לאיחודו עם "אחדות העבודה" במפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י) ב-1930. בשנות 1914/15 היד, מנהל הוצאת העתון "הפועל הצעיר", ואחרי שפסקה הוצאת העתון בגלל תלאות מלחמת-העולם הראשונה הוציא בתרע"ו שלשה קבצים לביטוי לבטי השעה בשם "בשעה זו''.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 891). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/891