Volume 2

Page 893

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקדחת החדרתית השאירה את עקבותיה בבריאותו, ובבדיחות-דעת היה מדבר על מותו הקרוב.

נפטר בזכרון יעקב, ב' אלול תרע"ז.

צאצאיו: שושנה אשת יצחק הלפרין איש "נילי" (אכר בבנימינה), הלנה אשת יעקב בן-צבי (אכר בבנימינה, יליד בת-שלמה; בן 50 התגייס לצבא במלחמת-העולם השנית והיה ארבע שנים בשבי בגרמניה), עמנואל (אכר בזכרון יעקב), משה (עמיל מכס בחיפה), אריה (מזכיר ועד המושבה זכרון יעקב, סופר ועתונאי), יואל (אכר בבנימינה).

אברהם קמיני

נולד בברצלב (עירו של ר' נחמן מברצלב) פלך פודול, אוקראינה, ו' ניסן תרנ"ד (1894), לאביו משה (בן-תורה, סוחר) ולאמו בריינה. בהיותו בן 4 עבר

עם הוריו לאודיסה. שם למד בבית-ספר עממי ציוני ובישיבה המקומית (ראש הישיבה היה ר' אליהו בדילקיס, שהיה מרצה גם בישיבת ר' חיים טשרנוביץ), שמע שעורים בישיבה האודיסאית בהנהלת הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") והשתלם בהשכלה כללית באופן פרטי. אח"כ עבד כפקיד והיה חבר מרכז הפקידים הכללי וחבר הארגון המיוחד של הפקידים היהודים באודיסה. הצטרף בגיל צעיר לאגודת "צעירי ציון" והיה הבר הועד המקומי של הקהק"ל (יחד עם ד"ר יוסף ספיר וישראל גורפינקל ). אחרי מהפכת 1917 וסיום המלחמה ארגן יחד עם אחרים את מפעל העזרה ואוסף בגדים לנפגעי פרעות 1919/20 באוקראינה. השתתף ביסוד הועד לשמירה על קניני האומה (בראש הועד עמדו ח. נ. ביאליק, מרדכי סובול וד"ר יוסף קלויזנר) ליסוד בתי-ספר לעברית וללימודי היהדות ולהוצאת ספרי-לימוד בתקופת השלטון הצבאי הקומוניסטי באודיסה. משנפתח פתח כל-שהוא ליציאה מרוסיה לארץ ישראל באניה "רוסלאן" (והיא שפתחה את העליה השלישית מרוסיה לארץ ישראל) עלה גם הוא והגיע ארצה בכסלו תר"ף יחד עם אמו. נתקבל

על ידי מאיר דיזנגוף לפקיד במשרד הועד של שכונת תל-אביב (היה אז הפקיד הרביעי במשרד), ועובד מאז והלאה כפקיד בעירית תל-אביב (בזמן האחרון - כמנהל מחלקת הגביה).

ב-1930 נשא לאשה את רחל בת דוד פוליצק, מדרצין, פלך גרודנה.

נכנס לפעילות צבורית במפלגת "הפועל הצעיר" ואחרי האיחוד - במפא"י, ונבחר ברשימותיהן לקונגרסים הציוניים ט"ו-כ"ב, חבר אספת הנבחרים, חבר מרכז הסתדרות הפקידים, חבר הנהלת קופת מלוה וחסכון של העובדים בתל-אביב, שופט במשפט-חברים של הסתדרות העובדים, שופט מטעם הסתדרות העובדים בבוררויות ממשלתיות בסכסוכי עבודה ושביתות, ממיסדי ארגון עובדי העיריה וקופת התגמולין שלהם. ביהוד התמסר לפעולה למען הקהק"ל. נבחר בועידה השניה של עסקני הקרן הקימת לישראל בא"י בשנת תר"פ ליו"ר הועד הארצי של הקהק"ל ומשמש בתפקידו זה עד היום. במשך תקופה זו עלו הכנסות הקהק"ל בארץ ישראל מסכום של - 2285 לא"י בתר"ף ל-419223 לא"י בתש"ו. בשנת תרצ"ה הוקם בתל-אביב ביזמתו בית הקהק"ל במרכז העיר על אדמת הקהק"ל.

בנותיו: זיוה, חיותה.

אלישבע גיסין-אפרתי

נולדה בסטארו-ביחוב, פלך מוהילב, רוסיה הלבנה, בשנת תרמ"ז (1887), לאביה אפרים (אבי בית גיסין שבפתח-תקוה) ולאמה חיה רחל לאה בת הרב זאב קרוטקין. גדלה באוירה ארצישראלית בבית הוריה. כי עוד בילדותה החלה עלית אחיה ואחיותיה ארצה והכנת משק המשפחה וביתה בפתח תקוה. למדה בחדר יחד עם הנערים תנ"ך ודקדוק וכתיבה עברית נכונה

כהכנה לחיים בארץ.

בשנת תרנ"ט עלתה ארצה עם הוריה ואחיותיה הבכירות והתישבו בביתם הגדול אשר בקצה המושבה בדרך יפו, שכבר נבנה על-ידי האחים שהקדימו לעלות.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 893). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/893