Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 895

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לונדון, ערך בכל שנה מסעות לימוד ומחקר. הוזמן להורות במכון למדעי היהדות באמריקה (בנשיאותו של כורש אדלר ), אך סירב לעזוב את הארץ ואת העבודה למען תרבותה ותושביה. חיבב את הטבע והצומח של ארצנו וזמן-מה עסק גם בחפירות ארכיאולוגיות. התעמק בחקירות הלשון העברית לשם הגברת גמישותה לשימוש יום-יומי ובהוראה, היה חבר בועד הלשון ויחד עם אריה אילן וראובן אלקלעי חיבר ספר לימוד בשם "שער לשוננו" בשלשה חלקים בו סלל דרך חדשה להוראת הלשון ודקדוקה לפי מיטב הישגי המתודיקה החדישה להוראה.

כנציג מחלקת החינוך הממשלתית היה חבר בועד החינוך ובועד המנהל למערכת החינוך של כנסת ישראל, ובתפקידו זה השתדל לפעול למען שיפור החינוך העברי. התנהג בענוה והתיחס אל החברים כמו שותף במפעל החינוך. השתדל לפעול בדרך השכנוע וההסברה ולהגיע עמהם לידי הבנה הדדית או פשרה. לעומת זה ראה את עצמו במחלקת החינוך הממשלתית כנציג החינוך העברי והגן בתוקף על זכויותיו ועל כבוד הלשון והתרבות העברית וזכויותיהן. גם במחלקה ובקרב הפקידות האנגלית הגבוהה זכה להוקרה בגלל נימוסיו העדינים ומסירותו לעבודתו ולמדע בכלל ונתכבד מטעם ממשלת לונדון בתואר "חבר המיסדר של הקיסרות הבריטית".

כתב מאמרים רבים בבלשנות, בחקירת הארץ ובחינוך.

התמסר גם לחקר השפה והספרות הערבית, ויחד עם חברו ושותפו לגורל הטראגי, המרצה לוי ביליג מהאוניברסיטה העברית, חיבר כרסטומטיה ערבית שזכתה לשבח בחוגי המקצוע. אך חיבתם לתרבות הערבית ופעולתם למענה לא עמדה להם בשנות המהומות תרצ"ו-צ"ח, כאשר מרצחים ערבים ניסו לזעזע את יסודות הבית הלאומי היהודי על-ידי רציחות מהמארב.

ביום ט"ז חשון תרצ"ח נפגע אבינועם בכדור אקדוחו של אחד ממרצחים אלה ליד בית מחלקת החינוך הממשלתית על הר ציון ונפצע קשה. שלשה ימים נאבק עם מר המוות ובמוצאי שבת, אור ליום י"ט חשון תרצ"ח, נפטר ונקבר בירושלים.

משה יחזקאל גולדמן

נולד בגרמבוב, מחזז טארנוברז'ג, גליציה המזרחית, ז' שבט תרנ"ה (8.2.1895), לאביו יעקב (סוחר) מסאנדומיר ולאמו געלה שבע בת ר' אהרן אפלבוים מקלימאנטוב. למד בחדרים ובבית-הספר מיסודו של הבארון הירש ברוזוואדוב ואח"כ באקדמיה למסחר בוינה.

השתתף עם אביו ביסודו ובניהולו של הבנק בגרמבוב ובמוצאי מלחמת-העולם הראשונה נתמנה לנציג הג'וינט להגשת עזרה ליהודי הפלך עד למחוז קראקוב. היה פעיל בתנועה הציונית מנעוריו.

ב-1916 נשא לאשה את פרידה בת שמואל בירנהק מגרמבוב.

בסוף שנת 1918 עבר לברלין ויסד שם תעשיה לבגדי גברים. פעל בעניני צבור המהגרים היהודים ממזרח-אירופה. נבחר ליו"ר אגודת ביקור חולים ולינת הצדק וב-1925 לנשיא הסתדרות יהודי מזרח אירופה, שמרכזה היה בברלין. כן נבחר למועצת הקהלה הגדולה בברלין ולסגן יו"ר ועדת הכשרות שלה ונשא את המשרות הללו ופעל בהן כל זמן היותו בגרמניה, שגם התאזרח בה, כדי שיוכל להגן על "יהודי המזרח" כאזרח גרמני.

כשעלה היטלר לשלטון חיסל את עסקיו בעוד מועד וביום 12.6.1933 כבר הגיע ארצה עם משפחתו והתישב בתל-אביב. בנה בית ויסד בשותפות עם אחיו אפרים ועם מר אריך לוין בית חרושת "חליפה" בע"מ לבגדי גברים ואת בתי-המסחר א. ב. ג. בע"מ (אפנת בגדי גברים) בתל-אביב ואח"כ גם בירושלים, בחיפה ובמושבות הגדולות. העסק התפתח בסגנון אירופי ובממדים גדולים ובמלחמת-העולם השנית יצר וסיפק בכמויות גדולות הלבשה לקציני הצבא הבריטי. בשנים האחרונות מפרנס המפעל למעלה מ-130 משפחות במישרין.

הקים מוסד סוציאלי בשם "תפארת ישראל" ואח"כ אגודה לעזרה סוציאלית "עידוד". ב-1935 נבחר לסגן יו"ר "מרכז הסוחרים הזעירים" בת"א. עזר בהצלחה לחסל את הפילוג שקם בצבור הסוחרים ואחרי שהוקם האיחוד מחדש והארגון התפתח שינו את שמו ל"התאחדות הסוחרים הכללית בתל-אביב ויפו". ב-1941 נבחר ליו"ר התאחדות הסוחרים הכללית בארץ-ישראל, ומשנגמרה המלחמה והוטל עליו להתמסר להעברת מפעלו ליצור לימי השלום התפטר ב-1945 מכהונתו זו.

ב-1944 נבחר כציר לאספת הנבחרים ברשימת הסוחר העברי ואח"כ נבחר גם לועד הלאומי. פעיל ב"בני ברית" ובבניה החפשית.

צאצאיו: אהרן, שרה אשת קלמן (קארל) ראום , אסתר, יעקב .

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 895). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/895