Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 902

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובמדעים כלליים ואח"כ למד באוניברסיטת איסטמבול בפקולטה למדעי המדינה והאדמיניסטרציה, כהכשרה לשרת בפקידות ממשלתית גבוהה.

להזמנת הנהלת המושבות מטעם הבארון בנימין רוטשילד עלה ארצה בשנת תרנ"ד ושימש בהוראה בבית-הספר בפתח-תקוה ואח"כ בפקידות של הבארון.

נשא לאשה את רבקה בת דוד ישראלית מפתח תקוה. (פעילה בויצ"ו ובארגונים אחרים).

בשנת 1900 הועבר לזכרון יעקב ושרת שם בפקידות הבארון ואח"כ של חברת יק"א (פיק"א) עד שנת 1905, ואז הועבר לחיפה ושרת כמנהל מחלקת הקרקעות של החברה. הודות לסגולותיו האישיות והכשרון ליצירת יחסי כבוד ואמון כלפיו מצד כל התושבים, כיהודים כערבים, עלה בידו לעשות שרותים חשובים למען השלום והשכנות הטובה בין המושבות העבריות ובין הכפרים הערביים שבסביבתם ולעזור לחברה בגאולת שטחים נרחבים בשומרון, בגליל ומעבר לירדן, והודות ליחסים המצוינים שהצליח לקשר עם שרי השלטון הצבאי והאזרחי למיניהם, שידע את שפתם הטורקית כאחד מהם, עלה בידו להשיג אישורים לקנית הקרקעות ולמנוע כל מיני הפרעות ונגישות מצדם, ביחוד בשנות מלחמת-העולם הראשונה. היה לפה לישוב העברי בחיפה ובסביבה בפני השלטונות לטובת היהודים בפרט ולטובת יתר תושבי העיר בכלל.

תיכף אחרי השתקעו בחיפה היה ממיסדיו המעטים של בית-הספר העברי הראשון בעיר וכן היתה לו יד ביסוד בית-הספר הריאלי והתכניון. פעל בעניני הצבור והחינוך כחבר הועד המפקח של ביה"ס העממי והריאלי עד 1919, מנהל עניני התכניון בשנות 1915/19 וחבר ועד הקהלה בשנות 1918/27. היה ממיסדי שכונת "הרצליה" בחיפה יחד עם מר מ. ג. לוין (יו"ר ועד הקהלה החיפאית כיום) ופעל למען פיתוח הדר הכרמל והקריות שבמפרץ. כבקי בעניני הערבים וקשור ביחסי ידידות עם נכבדיהם הוזמן להשתתף בועדה המדינית שליד הסוכנות היהודית והועד הלאומי.

ב-1919 נבחר למועצת עירית חיפה ובפעולותיו במועצה ובועדות עירוניות שונות הצטיין בשרותו המסור והיעיל לטובת כלל התושבים וזכה לאמון ולהוקרה מצד כולם. נבחר בכל פעם מחדש, משנת 1934 ואילך כיהן כסגן ראש העיר, ומאז מות ראש העיר חסן ביי שוקרי ב-1940 מכהן הוא בתפקיד ראש העיר ומראה דוגמה נאה של ניהול עיר בשיתוף פעולה בין יהודים וערבים לטובת כולם יחד. בתקופת כהונתו כסגן ראש העיריה היה ניהול עניני העיר בעיקר בידו, ותוך גידולה המפליא של העיר בשטח הבנין ובחשיבותה הכלכלית ידע כל הזמן להתקדם עם גידול מעמסת התפקיד המוטל עליו, ומשנעשה ראש העיר בפועל ניתן רק אישור פורמלי לעובדה שהיתה קיימת מכבר.

נוסף לכהונתו כראש העיר הוא יו"ר ועד החינוך היהודי שליד העיריה (הממונה על חלק היהודים ממסהחינוך העירוני) ופעיל לטובת מוסדות החינוך והתרבות, חבר הנהלת הקוראטוריון של התכניון העברי, יו"ר ועד דורשי התכניון, יו"ר ועד הנהלת בית-החולים רוטשילד של קהלת חיפה, נשיא הכבוד של העדה הספרדית ופעיל בכמה מוסדות וארגונים לעניני עזרה ותרבות.

לאות הוקרה על שרותיו לטובת הצבור הוענקו לו בהמלצת השלטון שלשה אותות-כבוד: חבר, קצין, מפקד של מיסדר האימפריה הבריטית .()O.B.E.--,C.B.E.--,M.B.E.

צאצאיו: נתן (מנהל מחלקת הפרסום בעירית חיפה, אלישבע (בני) אשת מ. רוז (לונדון), לאה אשת יחזקאל ברנדשטטר, חנה אשת ד"ר יעקב יפה (בן הד"ר הלל יפה).

משה לוי נחום

נולד בעיר שארף אל-שאהל, תימן, ג' טבת תרנ"א (1890) לאביו יוסף (משומרי השבט "יהוד שארף") ולאמו בניה בת יצחק מעיר מנאכה. בן שלש נתיתם מהוריו, גדל אצל קרובים ולמד בחדר המסורתי.

בן שבע עלה ארצה עם קבוצת עולים, בחר לו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 902). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/902