Volume 2

Page 904

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשכונת שערים ע"י רחובות. וכן הקים בביתו בתלאביב, רחוב הכרמל פנת מל"ן בית כנסת.

צאצאיו מאשתו הראשונה: גלילי, כוכבא, חפציבה אשת פנחס כהן, כרמלה , אשת שרגא ליבן, רחביה, עזריקם, זבדיה, חקלאי .

מאשתו השניה (שושנה בת משה ג'ינדיל): דגנית, עתניאל, מנוח, מתון, אילה.

חיים פרלקוורט

(המכונה ר' חיים שמש, וחיים סטולער), נולד בירושלים בשנת תרי"ט (1859) לאביו ר' יעקב אליהו שהיה ידוע בזמנו בשם "דער תוספות מלמד", העמיד תלמידים רבים, ביניהם: בצלאל לאפין, יוסף סופר, פייבל כהנוב ).

קבל חנוך מסורתי. אביו למדו מלאכת הנגרות. בן 18 נשא לאשה את חנה בת אלעזר ראב , אביהם של האחים בן-עזר (ראב), ממיסדי פתח-תקוה. שנים אחדות לאחר נשואיהם גרו בחברון, ועם יסוד הקהלה האשכנזית ביפו עברו לגור ביפו.

בימים ההם נוסדה אגודה בשם "הכנסת-אורחים ועזרת-חולים" בחצר היהודית היחידה שהיתה אז ביפו העתיקה (הספרדים קראו לה חצר-הכולל). מתפקיד האגודה היה לקבל את פני העולים היהודים בנמל יפו ולדאוג לסדורם.

מהראשונים שקנה אדמה בשכונת "נוה שלום'' והקים עליה צריף. מהנגרים הראשונים שעבדו ביקב בראשון לציון. כשסרבה הממשלה התורכית לתת רשיונות לבנין בתים חדשים, ובמושבה באר-טוביה (קסטיניה) החליטו להקים בין לילה כמה בתים, היה מהמתנדבים הראשונים שעבדו בלילות בהקמת הגגות לבתים אלה, מתוך סכנת-נפש ומסירות.

עם הוסד התלמוד-תורה "שערי-תורה" בנוה-שלום, היה מהראשונים למנדבים, בסך נאפוליון זהב, על ידי ר' משה בצלאל טודרוסוביץ. כן היה מהעוזרים בגופו וממונו לבנין המוסד. בימי הקציר בארץ. היה נוסע למושבות העבריות בגליל וביהודה, כדי לאסוף חטה,

לטובת בית-התבשיל של התלמוד-תורה, מתוך כוונה שילדי ישראל יאכלו מתנובת-הארץ ויהנו מעמל עברים. כן יסד חברת "אומרי תהילים". מדי שבת בשבתו היה אוסף את ילדי "נוה-שלום" ו"נוה-צדק", והיו אומרים בצבור תהילים. ולשם משיכת הילדים לאמירת תהילים, חלק גרעינים ובטנים לכל הילדים, מלבד פרסים בכל מוצאי-שבת: ספרים ומכשירי-כתיבה, שהיה אוסף אותם בחנויות למטרה זו.

היה עובר ברחובות היהודים בנוה-שלום בכל בוקר בהשכמה ובקולו הערב והנעים היה מעיר לתורה ותפילה. גם דאג במיוחד ללומדים, שישתו תה חם ומתוק, בחורף ובקיץ. רבים היו המתעוררים משנתם, ובאים ללמוד בצותא חדא ולהתפלל בצבור. תפקידו לעורר את הקהל נתקבל ברצון ובחביבות על ידי הצבור, עד שר' זרח ברנט, הביא מלונדון מעיל-פרוה מיוחד בשביל ר' חיים, שלא יסבול מהקור בלילותהחורף. נהג לתקוע בכל ערב שבת בחצוצרה, שהובאה במיוחד מבירות, כדי לזרז את בנות-ישראל להדלקת נר של שבת. כל הדברים הללו נעשו על ידו שלא על מנת לקבל פרס.

בעת גרוש יהודי יפו-ת"א לכפר-סבא, נפטר שם בשנת ה-59 לחייו, ביום י"ח בשבט תרע''ח.

צאצאיו: שלמה ז"ל (שהיה מהראשונים שהתישבו על הגורן בפ"ת), אסתר ביילה אשת אריה כהן (אמו של א.ז. כהן, מהחברה י. גרין ושות'), שרה איטה אשת משה שמואלביץ, יצחק (מנהל בית העלמין בנחלת יצחק).

דוד טוליפמן

נולד בראשון לציון, ט"ו שבט תרמ"ח (1888), לאביו אלכסנדר זיסקינד (מהמתנחלים בראשון לציון

בשנת תרנ"ו). למד בבית-הספר העממי של המושבה ובבי"הס החקלאי מקוה ישראל, ואח"כ התמסר לעבודה חקלאית ונטע פרדס.

נשא לאשה את שפרה בת ר' יעקב מרדכי זינגר השו"ב במושבה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 904). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/904