Volume 2

Page 906

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנות 24-1919 היה רב בבראילה ובשנות 29-1924 רב בראדאוץ שבבוקובינה. בכל המקומות פעל למען חיזוק הדת, הציונות, החינוך העברי והתרבות העברית. היה ציר בקונגרסים ו'-י"ג וחבר הועד הפועל הציוני באותן תקופות. הדף את ההתנגדות לפעולות "קרן היסוד" ברומניה. פעל לטובת העברית בבתי-הספר של היהודים, יסד ביאסי בית-מדרש למורים עבריים, אגודת נוער לתרבות, ספרית "התקוה" וגןילדים עברי. בראדאוץ הלהיב גימנזיסטים רבים לקידוש השם, שיוותרו על מקומותיהם בגימנסיה ובלבד שלא

יחללו את השבת. השתדל בעד מקומות לימוד ותמיכה לתלמידים מוכשרים באיטליה, לבל יטמעו בגויים אם ישארו ברומניה. בשנות 34-29 היה מרצה ומנהל המכון למדעי היהדות שליד אוניברסיטת שטראסבורג, שנוסד ביזמת הקהלה, וכן הרצה בערים שונות באלזאס ובערי צרפת הסמוכות ורכש צעירים רבים לציונות. - ב-1934 עלה ארצה והתישב בתל-אביב וגם כאן הוא משתתף בפעולות דתיות ותרבותיות שונות.

פרסם מאמרים רבים בשאלות הזמן ובחכמת ישראל בעברית, גרמנית, צרפתית ורומנית: ב"המליץ", "הצפירה", "היום", "הזמן", "השלוח", "נר המערב", "הדאר", "רשומות" ועוד. השתתף בעתון הרומני בבוקרסט Ade" virul literar" בעריכת המלומד גלא-אקציון וכן חיבר ספרים במדעי היהדות ובפולקלור: "לקח טוב" של ר' טוביה בן אליעזר (פרנקפורט, תרנ"ח), "מקור חיים", תולדות ר' חיים בן-עטר (דרוהוביץ, תרנ"ח), "מנהגי טריפות בק"ק פס" של ר' יהודה בן-עטר (כנ"ל), "השבועה היהודית" (ברומנית, 1901), "על דבר האשה", מחקר פולקלורי (בצרפתית, פריס, 1910), "עם הספר", על ערך הספרות אצל היהודים (ברומנית), "הנעל", מחקר פולקלורי (באנגלית, אוקספורד), "הרגל", מחקר פולקלורי (בגרמנית, וינה 1927), "תורה-אשה", מחקר תורני פולקלורי (תדפיס מ"סיני" ירושלים תרצ"ד), "רעיון החסכון במקורותינו העתיקים" (תדפיס מהלוח הקואופרטיבי, ת"ש), "שדה-אשה" (תדפיס ממאסף סופרי א"י), "הפרנס בישראל" (תדפיס מ"סיני",

ירושלים). משתתף בעתונות הא"י ובעיקר בדתית. ערך את "ספר השבת".

בנותיו: יהודית אשת הסופר והבלשן יצחק אבינרי , דבורה אשת הרוקח יצחק זינגר .

דוד פלטניק

נולד בסטאראיה-אושיצה, פלך פודוליה, אוקראינה, בשנת תרכ"ז (1867), לאביו זאב (חקלאי בן חקלאים, חוכרי אחוזות של הפריצים בסביבה מדור לדור) ולאמו גיטל בת בייניש ליב. למד בחדרים ואח"כ התמחה ליד אביו בעבודות המשק ושיווק התוצרת החקלאית.

נשא לאשה את נחמה בת אהרן משה לרנר , בעל טחנה ומכובד בכל הסביבה.

חכר לו אחוזה והלך בדרכי אביו ואבות-אבותיו: גידל תבואות, סלק לסוכר, תפוחי-אדמה למשרפות יי"ש, חמניות לעצירת שמן, התמחה גם בגידול טבק, קנה מדי שנה בשנה מבעלי האחוזות את פרי עצי גניהם, שלח לסוחרי פירות בערי רוסיה תפוחים ואגסים טריים ושזיפים מיובשים בכמויות גדולות. לפי החוקים הצאריים אסור היה ליהודי לעסוק בחקלאות, אך הוא ידע להערים על החוק בתכסיסים שונים והמשיך בעבודתו. בשנת 1910 גברה הרשעות של השלטון באזור ההוא ואף תכסיסיו לא הועילו עוד. אז התרו בו מטעם השלטון, שאם לא יעזוב את האחוזה רוז'וק ישלחוהו לסיביר.

בחקלאי ותיק ומנוסה היו לו אפשרויות להסתדר בארצות דרום-אמריקה וליהנות מכל ההקלות וההנחות שניתנו בהן למהגרים חקלאים, אך הוא בחר לעלות לארץ-ישראל. בסוף-קיץ תרע"א חיסל את עסקיו ועלה ארצה לבדו כדי להכין משק ובית ולהביא את משפחתו.

באניה מאודיסה ליפו נסעו כמה יהודים ארצה לשם התנחלות על הקרקע כחקלאים פרטיים, והואיל וכמה מהם הכירוהו כחקלאי ותיק ומנוסה הציעו לו עוד באניה לעמוד בראש חברה שהם עומדים ליסד לשם רכישת קרקע ויסוד מושבה. בהגיעם ארצה הכניסו לבנק אפ"ק כסף למטרה זו ובחרו בו יחד עם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 906). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/906