Volume 2

Page 907

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עוד שלשה חברים לתור את הארץ ולחפש שטח מתאים. הם שכרו דילז'נס ויהודי מורה-דרך ומתורגמן לערבית ותרו את הארץ מהדרום ועד הצפון ואף לחורן הגיעו. ואכן מצאו שטחים נרחבים שאפשר לרכשם, אך בהיות רוב החברים סוחרים עירוניים ובשמעם שהקרקעות שנבחרו רחוקים מישוב בסביבה פראית, נבהלו וחזרו בהם מהיזמה הזאת, ומאחר שלא נמצא המספר המינימלי הדרוש (50 משפחות) להתישבות, נתבטל הענין. כך הוכרח ללכת בדרך הסלולה וקנה לו פרדס צעיר בפתח תקוה והתישב שם עם משפחתו שבאה אחריו בבית שליד הפרדס, מחוץ למושבה, במלחמת-העולם הראשונה שימש ביתו מקלט למגורשים מיפו ופרדסו מחבוא ומקלט ל"יושבים בסתר" (בני ירושלים ומקומות אחרים שנמלטו להסתתר בפתח תקוה מפני אנשי השלטון שרצו לגייסם לצבא ולעבודתכפיה) וסיפק להם מים ומזון תוך הסתכנות תמידית. השתתף ביסוד קופת מלוה חקלאית וביתר מוסדות הצבור ותמך במוסדות התורה והחסד במושבה ומחוצה לה.

ביום ט"ז אלול תרפ"ד נפטרה רעיתו בת 55 ונקברה בפתח תקוה, ואחרי שנים אחדות עבר לתל-אביב.

בנותיו: אטיל ז"ל אשת שלמה גורניק, טובה אשת משה קליר, שושנה אשת בנציון מלך, בלה אשת מרדכי סירקיס. בניו: טוביה, יעקב, אברהם ויוסף יצאו ב-1912 לבראזיל, הצליחו במפעלי תעשיה, חקלאות ומטעים ואחרי מלחמת-העולם באו ונשאו נשים מארץ-ישראל והשקיעו כספים במטעי כרמים ופרדסים ובנין, פעלו למען הציונות והחינוך העברי בבראזיל. טוביה בנו חזר עם משפחתו והשתקע בתל-אביב.

ישראל זרח זרחי (גרטלר)

נולד בינדזייוב, פלך קלץ', פולין, כ"א תשרי תר''ע (9.10.1909), לאביו שמעון זאב גרטלר (סוחר) ולאמו שפרה לבית ברין . למד בבית-ספר פולני ואח"כ בגימנסיה יהודית-פולנית. בגיל היה15--16 בטירול, צפון איטליה, התאכסן בבית משפחה יהודית וינאית

ורכש לו ידיעה בשפה הגרמנית. משחזר לפולין הרגיש נטיה לעברית ולציונות. למד את השפה העברית ונכנס להכשרה חלוצית בחוות גורוכוב שליד וארשה.

עלה ארצה כחלוץ ב-1929. עבד בסלילת הכביש מפתח תקוה לכפר סבא (חלק מהכביש הממשלתי ת"א-חיפה), היה למעלה משנה חבר בקיבוץ גבעת השלשה, אח"כ עבד כפועל בודד בפרדסי פתח תקוה וכפר סבא ובבנין בתל-אביב.

תוך עבודתו התרשם מהחיים החלוציים, קלט את אורותיהם וצלליהם והרגיש דחיפה להעלות את הגיגיו על הכתב, ומשניסה לעשות כך נתגלה לו ולאחרים, שהוא מחונן בכשרון ספרותי, ולהצעת ח. נ. ביאליק החל ללמוד ב-1932 באוניברסיטה העברית וב-1937 הוסמך בה למדעי הרוח (חוג ראשי - ספרות עברית; חוגי-משנה - פילוסופיה והיסטוריה ישראלית).

ב-1938 נשא לאשה את אסתר חנני (לפנים מורה בוילנה, עלתה ארצה ב-1925, וכיום מורה בביה"ס למל בירושלים).

יצירתו הספרותית הראשונה היה סיפור "עלומים" (מחיי החלוצים). אח"כ פרסם בתרצ"ד את ספרו "הנפט זורם לים התיכון" (את הרשמים והרקע לספר זה אסף במסע לעיראק וסיורים במדבר. - ספר זה יצא במהדורה ב' בתרצ"ט ותורגם לפולנית). בתרצ"ה "ימים יחפים" (פרי התרשמותו בעבודת היקב בראשון לציון). בתרצ"ט - "מסע בלי צרור" (רשמי ביקורים באירופה ולימוד בלונדון בקורס לאקדמאים בני חו''ל בקיץ 1938). בת"ש - "הר הצופים" ("מחיי הסטודנטים בירושלים). יתר ספריו: "בית סבתא שחרב" (בתש"א נדפס תחילה בהמשכים ב"אומר"), "עטורי ירושלים" (קטעים ממנו תורגמו לאנגלית), "שלהבת גנוזה'' (מחזור סיפורים, תש"ג), "שמשון משוק הדגים" (תורגם לערבית), "יומו הגדול של מיכאלי" (תורגם לאידית ולפולנית), "נחלת אבות" (תש"ו), ועל כולם ספרו "ארץ לא זרועה" - רומן מחיי הבילויים, (שבשקידה ובהתמסרות רבה אסף את החומר מפי המקורות הראשונים), בהוצאת "עם עובד" ובאביב תש"ז זכה ב"פרס

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 907). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/907