Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 953

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חבר מרכז חוג ידידי ''הבימה" וחבר הועד להקמת בנינה. חבר הקורטוריון של המוזיאון תל-אביב, יו"ר ידידי מועדון העתונות וחבר הועד להקמת "בית סוקולוב". חבר הנהלת התזמורת הא"י, חבר הנהלת אוצר מפעלי ים, חבר מועצת הדסה בא"י, חבר הנהלת המוסד "לילד והנוער" (מוסד סולד), חבר המועצה הא"י של הקרן האמריקאית למוסדות תרבות בא"י, חבר הועד להקמת בית הצייר והפסל, חבר ההנהלה של "החברה לפתוח צפת".

צאצאיו: מיכאל, רינה.

משה הלוי

נולד בכ"א שבט תרנ"ה במסטיסלב (פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה), לאביו יעקב גורביץ (סוחר אמיד) ולאמו שושנה בת יעקב ווילקובסקי, ממשפחת רבנים, נכדת הרב יעקב, רבה של העיר חוטימסק.

קיבל חינוך עברי וכללי. למד בחדר, בחדר מתוקן ובגיל 13 עבר לניז'ני-נובגורוד, שם גמר בית ספר ריאלי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה ונכנס לבית הספר הטכני הריגאי (שהועבר לרגל הכבוש הגרמני מריגא למוסקבה).

בשנת 1917 היה מראשוני אנשי "הבימה", שנוסדה אותה שנה. למד במחיצתם של הבמאים הרוסיים סטאניסלבסקי וואכטאנבוב את תורת התיאטרון. וואכטאנגוב גילה בו את כשרון הבמאי ודחף אותו ועזר לו להשתלם בכיוון זה, אף הציע לו עבודת הוראה והדרכה באחת הסטודיות הרוסיות לתיאטרון במוסקבה. יחד עם זה פיתח את כשרון המשחק. תפקידיו הראשונים ב"הבימה" היו הסטודנט במערכון של י. ד. ברקוביץ "פגע רע"; בטלן ג' והרב שמשון ב"הדיבוק" לש. אנ-סקי, הזקן גמליאל והנביא ב"היהודי הנצחי" לד. פינסקי.

אותה תקופה התחיל לעבוד ב"הבימה" גם כבמאי (יחד עם ד. ורדי ונ. צמח היה בועדה הבימאית שעזרה לוואכטאנגוב) ואחרי שעבד זמן-מה על הכנת "יעקב ורחל", השתתף בבימוי של "הגולם" (יחד עם וורשילוב).

בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל בכונה תחילת לייסד כאן תיאטרון פועלים. עשרה ימים אחרי שבא לארץ כבר התחיל בארגון התיאטרון מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית. עבר בקיבוצים, בקבוצות ובנקודות ישוב אחרות ואחרי שבחן כ-200 מועמדים, בחר מהם 36 ויסד את הסטודיה "אהל". הרצה ולימד בה את תורת התיאטרון והמשחק. הזמין מורים נוספים להוראת מקצועות הקשורים בתיאטרון (ד"ר יצחק אפשטיין שהרצה על תורת המבטא העברי ; הגברת מ. אורנשטיין, שלימדה ריטמיקה ופלסטיקה; י. אנגל שלימד מוסיקה וארגן מקהלה ; ופרופ' ד. שור שהרצה על מוסיקה קלסית ואחרים).

אותה שנה הציג עם ה"אהל" את ההצגה הראשונה "נשפי י. ל. פרץ" (שני נשפים) ואחרי-כן את המחזה "הדייגים" להייארמנס (בתרגום א. שלונסקי) ואח"כ את "יעקב ורחל" (על פי מחזה של קרשניניקוב בעיבוד ותרגום א. שלונסקי). לרגל הצגה זו נסע עם חברי ה"אהל" למדבר באר-שבע להתחקות על חיי הבידואים ומנהגיהם. אחרי-כן הציג את המחזה "ירמיהו" לסטפן צווייג (שהוסיף בו פרולוג משלו). עם הצגת "מגילת אסתר" (בעיבודו של ק. י. סילמן) השלים טרילוגיה תנ"כית - אידיליה, טרגדיה וקומדיה - מתוך כוונת בנין יסוד לתיאטרון עברי מקורי.

בשנת תרפ"ז נשא לאשה את לאה דגנית, שחקנית ה"אהל".

אחרי ההצגות התנכיות הציג את המחזות "כובשי הבצה" לוולף, "שאפ" לה. לייוויק, "הנסיון" לפרגר, "פאר העונה" לא. סינקלר, "בשפל" לגורקי, "שבתי צבי" לנ. ביסטריצקי, "מסעות בנימין השלישי" ו"פישקה החיגר" למנדלי מוכר ספרים, "היער" לא. אוסטרובסקי, "שלטון החושך" לל. טולסטוי, "מנחם מנדל" לשלום עליכם ועוד.

משנת 1931 ניהל את חגיגות הפורים בתלאביב ובמשך 4 שנים ביים והציג את ההצגות ההמוניות והנשפים השונים שבתכנית "עד לא ידע", בפורים. וכן ניהל וביים את חגיגות הביכורים בחיפה (בשנים 1933-4) ולשם כך חיבר את המחזה ''חג הטנא", על פי מגילת רות.

בשנת תרצ"ד השתתף עם ה"אהל" בסיבוב בחוץ לארץ: באיטליה, בשויץ, בבלגיה, בלונדון, בפאריס, בערי פולין וליטה - וכשחזר לארץ, כעבור שבעה חדשים, דרש והשיג מהסתררות העובדים את הכרת ה"אהל" כ"תיאטרון פועלי ארץ ישראל" (עד אז נחשב ה"אהל" כסטודיה) והמשיך את עבודתו כבמאי ומנהל התיאטרון והציג את הרוב מ-60 המחזות ש"אהל" הציג עד היום, ביניהם מחזות מן הריפרטואר הקלסי כגון משל שקספיר "נשי ווינדזור העליזות" ו"המלך ליר" (בו שיחק את המלך ליר, התפקיד היחידי ששיחק בארץ ישראל) "גם הוא באצילים" למולייר וכן את המחזות המקוריים "בתיה" לצבי שץ, "בסמטאות ירושלים" ליהו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 953). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/953