Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 963

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את ראשית חנוכו קבל בבית הספר המקומי (פיק"א), ומשחר ילדותו למד את תורת העבודה ובצועה במשק החקלאי המגוון של הוריו. עוד בהיותו תלמיד בית הספר ואח"כ בימי נעוריו עבד בחריש, בקציר ובדיש, בגדול ירקות ופרחים, בנטיעה ובעבוד כרמי גפנים, שקדים וזיתים, בנסויים חקלאיים (גדול מטעי תות ותולעת המשי, בנטיעת פרדסי פרי הדר לזניהם וכנותיהם השונים, בהרכבות "ראש", "עין", ו"תמך", במיכון העבוד ובשווק היבולים).

כבר בימי נעוריו התבלטו בו הקוים האופיניים של איש המעשה הדינמי שאינו קופא על שמריו. בכל שטחי פעולותיו פלס לעצמו את דרכו המקורית והעצמאית.

עם היותו שקוע בעבודה החקלאית מצא עתים להשתלמות עצמית, לקריאה ולמוד וגם לפעולות ספורטיביות, חברתיות ותרבותיות שונות. ארגן והשתתף במרוצי סוסים, משחקי כדור רגל, אמון בנשק, מקהלות זמרה, תזמורת, להקת-חובבי-תיאטרון, אגודת "שפה חיה" (עברית) וכו'.

בהתחרויות ומרוצי סוסים בהשתתפות טובי הרוכבים הבדואים ואנשי "השומר" זכה לעתים קרובות בפרסים ראשונים והוא מחזיק בפרס הראשון של התחרות הסוסים בחגיגות רחובות. בכל הופעותיו כבד את שם נוער המושבות והיה נערץ על ידם.

עם התבגרותו לקח חלק פעיל בארגון השמירה והבטחון במושבה ומחוצה לה. היה מעוזרי ''השומר" בכבוש השמירה בדרום. "זכה" בגלל פעולותיו אלו גם להיות אסיר השלטון הטורקי בבית הסהר המרכזי בירושלים.

אחרי מות הוריו בתקופת המלחמה הראשונה, כשהמשפחה בת 11 אחים ואחיות נתיתמה מהוריה, נטל על שכמו את העול והדאגה העיקרית לכל צרכי אחיו ואחיותיו ודאג לחנוכם ולהדרכתם.

בשנת תרפ"א (1921) נשא לאשה את בת מושבתו אפרת בת אריה ליב גיסין ולאה בת גרשון אוסטשינסקי (מראשוני המושבה פתח-תקוה).

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הוא מתמסר לעבודה צבורית ונהפך לגואל קרקעות חרוץ. שורה ארוכה של מפעלים כלכליים מבוצעים ביזמתו ובהשתתפותו ולכולם הוא מעניק ממיטב נסיונו ותבונתו.

פעל רבות לגילוי רוצחי שטאל וזוהר.

בשנת 1928 ביחד עם אחיו משה וחבריו עובד בן-עמי, ברוך רם ואחרים הוא מיסד את חברת "הנוטע" והתוצאות אינן מאחרות לבוא. שורה ארוכה של ישובים חדשים, כפריים ועירוניים מוקמים ברחבי השרון והשפלה ע"י הון פרטי. אלפי דונמים נגאלים למטרות חקלאיות ועירוניות.

בשנת 1928 גאל יחד עם חבריו שטח אדמה של אלפי דונמים קרוב לחוף הים, צפונה לבצות הפלק ושם מוקמת נתניה - לזכר נתן שטראוס. רק מי שהיתה לו ההזדמנות ללוות אותו באחת מנסיעותיו לבצות הללו בדרכים המשובשות של הימים ההם יוכל להעריך את מידת ההעזה והאומץ שהיו דרושים בימים ההם - בין מאורעות למאורעות - לגאול שטחי קרקע כאלה בלי הון מספיק ובאחריות פרטית. ביזמת חברת "הנוטע" ובהשתתפותה הכספית מבצעת הממשלה את יבוש בצות הפלק ופעולה זו משחררת את כל האיזור המשתרע מסביב לה ממארת המלריה, ומכשירה עשרות אלפי דונמים להתישבות.

בשנת 1928 הוא גואל שטחים נרחבים ביהודה, כ-2000 דונמים מאדמת "ספריה" ליד ראשון-לציון נגאלים והופכים תוך זמן קצר לפרדסים מרהיבי עין.

בשנת 1930 מיסדים מנהלי "הנוטע" את "החברה לפתוח חוף נתניה בע"מ" אשר פתחה את נתניה והעלתה אותה לעיר כפי שהנה כיום. בשנת 1938 מקבלת החברה מאת הממשלה קונצסיה על שטח של 5000 דונמים על שפת ימה של נתניה כרזרבה קרקעית להתפשטותה.

בשנת 1930 רכש ביחד עם חבריו מהנהלת "הנוטע" שטח של 7000 דונמים קרקע ומקימים את המושב ''אבן-יהודה", לזכר אליעזר בן-יהודה מחיה השפה; בשנת 1932 את חברת "מפרץ עכו-חיפה בע"מ", וגואלים שטח של 5000 דונמים מאדמת שפרעם לצורך שכון עירוני.

עשיר נסיון וקשור ביחסי ידידות חזקים עם שכנינו (ביחד עם אחיו משה וגיסו אברהם גיסין) הוא מקדיש את כל מרצו ואונו, בהתמדה, בסבלנות ובעקשנות לגאול שטחי קרקע עבור הקרן הקימת לישראל. אדמות חקלאיות בעיקר וכן קרקעות לצורך

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 963). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/963