Volume 2

Page 992

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגישה עזרה מבלי שידעו כי לה הם חייבים תודה על כך, ורבים ראוה כ"אם רמת-גן".

אחרי מחלה קשה וממושכת נפטרה בבית-החולים בירושלים ביום י''ח אדר תש"א.

לפי החלטת מועצת רמת-גן הוקם לה ציון ב"גן אברהם" (לשעבר "גן הנצחון"). זוהי "פנת פרידה" בתוך הגן: מרבד דשא, עץ זית וספסל שיש, ועליו חרותות המלים "גמלה טוב כל ימי חייה".

בתה (מבעלה הראשון, חיים חנוך) ; שרה אשת אריה מוניץ.

בצלאל אליצדק (קלוזנר)

נולד בעיירה אולקניקי, פלך וילנה, ליטא, י' סיון תרמ"ד (1884), לאביו יהודה ליב קלוזנר (ממוצא ר' אברהם קלוזנר מוינה בעל "ספר המנהגים") ולאמו ראשה קיילה בת אלכסנדר זיסקינד ברא"ז

(שם-משפחה זה הוא ראשי תיבות: בני ר' אלכסנדר זיסקינד), נכד רא"ז מהורודנה, מחבר הספר "יסוד ושורש העבודה". (אחיו הוא הפרופ' ד"ר יוסף קלוזנר).

למד בחדרים ובישיבה באודיסה והשתלם באופן פרטי בספרות ובמדעים. היה מורה עברי, יו"ר אגודה

ציונית בעיר לנצ'יצה בפולין וזמן-מה גם מורשה הועד האודיסאי שם, ומחמת הלשנה נאסר שם בגלל פעולה ציונית, שהיתה אסורה בתקופת המשטר הצארי. עבר לאודיסה והמשיך שם בהוראה עברית, ומשאסר המשטר הבולשבי את הוראת השפה העברית המשיך ללמד במחתרת בבית-ספר עברי חשאי מטעם הועד לשמירה על קניני האומה שנוסד על-ידי קבוצת ציונים ותיקים ובראשם ח. נ. ביאליק, ד"ר יוסף קלוזנר, ד"ר י. ספיר ומרדכי סובול, והשתתף בפעולות הארגון החשאי של מורים עברים, שבראשו עמד מנשה אלטמן (אביו של ד"ר אריה אלטמן ראש הצה"ר בארץ).

בתרע"ד ביקר בארץ ובתרפ"ב יצא מרוסיה בדרך סתר בלי רשיון, בקבוצה ציונית בראשותו של ד"ר ספיר, ובשנת תרפ"ג הגיע ארצה. עסק בהוראה בבתי-ספר שונים, בתרגומים, ביחוד מכתבי זאב ז'בוטינסקי ("מגילת הגדוד" ועוד). בתרפ"ו נשא לאשה את חיה בת פסח קיפניס.

השתתף בפעילות בתנועה הרביזיוניסטית והיה חבר ועד סניפה בירושלים. כתב מאמרים ב"השילוח", (בעריכת אחיו), ב"הישוב", ב"המטרה", ב"חדשות" (של ב"צ כץ) , ב"קולות" שיצא בוארשה, ואח"כ כחבר במערכת העתונים היומיים הרביזיוניסטיים "העם", "דאר היום" (בעת היותו עתון הצה"ר), ב"הירדן" וכיום ב"המשקיף", ועוד בעתונים שונים.

בנו : אריאל.

ד"ר אליעזר שטם

בן משה (ממשפחת סוחרים משכילים בברודי, חובב ספרות וכותב שירים בגרמנית ובאידיש הקדיש הימנון מיוחד לכבוד הרצל) ואמו פרל, מצאצאי הודל הצדקנית, שנשרפה על קידוש השם בלביב לפני כמאה שנה בקשר לעלילת דם.

נולד בגליניאני (גליציה), כ"ג תשרי תר"ן (8.10.1889). קבל חנוך תיכוני בגמנסיה בברודי. בגלל ציונותו הוצא מן הגמנסיה ועבר ללמוד בגימנסיה בסרט (בוקובינה) ביחד עם ברל לוקר. ובהילתו בן 13 נשבע לעלות לארץ-ישראל לכשיגדל. השתלם ברפואה במכללת וינה וקבל שם את התואר ד"ר בשנת 1920. ממיסדי אגודת הסטודנטים היהודים בוינה (Rede und Lesehalle); שימש כנשיא האגודה לפני עליתו ארצה.

שירת בתור קצין בצבא האוסטרי ארבע שנים בימי המלחמה העולמית הראשונה בחזית האיטלקית והרוסית וניהל בית-חולים למחלות מדבקות.

עלה ארצה בשנת 1921 והתישב ביפו והיה הרופא הראשון במקצוע מחלות העור ביפו ותלי אביב. בפרוץ המאורעות באותה שנה היה פעיל בשרות העזרה הראשונה וטיפל באופן אישי בסופר ברנר וחבריו ושאר פצועי המאורעות.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 992). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/992