Volume 2

Page 995

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עוזיאלי, ברון ספיבק, ל. אסתרמן, דוד בנבנישתי ואריה מזאה), וכגזבר הועד היה דוחה את עסקיו הפרטיים ושוקד לעזרת הפליטים ולהצלתם ממצוקה, ואף כשקופת הועד היתה ריקה לא חל עיכוב במתן העזרה לפליטים. כי במצבים כאלה היה נותן מקופתו הפרטית.

בתרצ"ט תרם את הסכום הדרוש לבנין אולם למדעי הטבע בבית הספר החקלאי בפרדס. חנה, יחד עם הציוד. האולם נקרא על שם אשתו - מרים.

התעניין הרבה בחקלאות, והיה מהראשונים שנטעו בשנת תרס"ח פרדסים. היה ממיסדי חברת "פרדס", חבר המועצה של בנק האכרים.

התעניין בתעשיה המקומית ותמך בה. היה חבר הנהלת בנק לתעשיה.

בתש"ג תרם 5000 לא"י לשם רכישת מגרש לבית חולים לחולי שחפת, ובתש"ו תרם עוד 2000 לא"י להמשכת הבנין.

נפטר בתל-אביב, א' אלול תש"ז (17.8.47).

צאצאיו: לאה אשת ד"ר ארתור פליכס (לונדון), יוסף, מושה אשת המהנדס אזיה ברקאי, חיה אשת המהנדס מכס פליכס.

מיכאל לאנגה

מיכאל בן הרמן ואמילי לאנגה, נולד בלונדון, י"ב שבט תרל"ג (1873). אביו, שהגר לאנגליה מפראנקפורט-על-המיין, היה יהודי אדוק וחינך את ילדיו ברוח תורת ישראל. האב עסק במסחר פסנתרים שהיה מביא בכמויות גדולות מגרמניה לאנגליה. מיכאל ספג בבית אביו את האהבה אל לימודי היהדות ואל השפה העברית ורוחו היתה מזיגה נאמנה של סגולות ההתלהבות החסידית עם כל שכיות החמדה של חיי התרבות באנגליה באותם הימים. כל ימיו נכסף מיכאל לאנגה להיות יהודי טוב. את השכלתו קיבל בUniversity College School בלונדון ואחר כך בקאמברידז'. יצא מבחינות בשפות שמיות כשהוא עטור הפרס הראשון. כבר בשנות לימודיו באו

ניברסיטה אימץ לעצמו את השקפת העולם הסוציאליסטית ועל כך היה מרצה באיגוד הסטודנטים. אותו זמן עסק גם בליבון דעותיו וכתב את החיבור שנקרא "Religious Reffections" "(הגיונות דתיים"), שענינו האמת הדתית.

בחזרו ללונדון לקח חבל פעיל בחיים הציבוריים והפוליטיים שם. בשנת 1900 היה מועמד כציר לבית הנבחרים הבריטי. אותה שנה הצטרף כחבר לקולדג' היהודי וכן נעשה לנשיאה של החברה הספרותית היהודית בצפון לונדון. The North) (London Jewish Literary Societly הוא ראה, באותם הימים, את העיקר בפעולתו למען רפורמה חברתית על ידי גופים מאורגנים. הוא פירסם את החיבורים: "שאלת השיכון, הצפיפות ותוצאותיה" (בשנת 1903), "השוואת המסים" (בשנת 1908)-. "שינוי חוקי כלכלת העניים" (1910).

אך ענינים פוליטיים לא תפשו את המקום העיקרי בפעולתו. את מעייניו שם בערכי היהדות ומהותם הפנימית. הוא ייסד, יחד עם ידידיו, את ה"פי סוסייטי" ( Pi-Societly), שפירסמה שורה של עתונים שנקראו בשם "היהדות והמחשבה המודרנית". Judaism) (and modern Thought (בשנת 1907-8).

בשנת 1908 ערך מסע לארץ ישראל יחד עם קבוצה של ידידים, ביניהם היו נורמאן בנטוויטש, ליאונרד שטיין, אלברט חיימסון (שהיה אח"כ מנהל מחלקת העליה בא"י) ועוד.

בשנת 1910 נשא לאשה את ניטה בת צבי בנטוויטש מלונדון (חברו של הרצל ומעסקני היהודים באנגליה). את ירח הדבש שלהם כילו בארץ ישראל, ואז הודיעו כי כוונתם לנטוש את אנגליה ולהשתקע בארץ. ואמנם בשנת 1912 באו לארץ ישראל והשתקעו בזכרון יעקב. הם קנו קרקע בסביבת המושבה ושם התחילו בהקמת משק גדול במגמה להפוך אותו לדוגמה לכל הארץ. קבוצה גדולה של יהודים, - ביניהם היה אז גם דוד רמז, - עבדו בחוזה בנטיעת עצים, בסלילת כביש ובבניית בתי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 995). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/995