Volume 2

Page 998

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

האדיב וההוגן כלפי כל אדם זכה להוקרה ולחיבה מצד האכרים ובעלי האחוזות ומצד אנשי השלטון למיניהם, ואף כשהתמוטט המשטר הצארי והאוקראינים המשתחררים החלו להפעיל את החופש בפרעות ביהודים עלה בידו לקיים יחסים טובים עם השליטים החדשים, ואף נתקבל במשלחת אצל פטליורה, והודות לכך עלה בידו למנוע פרעות בריז'ין. גם ראשי הבולשביקים, שתפסו אח"כ את השלטון באוקראינה, התיחסו אליו באמון ומסרו לידו את ניהול הטחנות בלי בקורת, בידעם שיעשה את עבודתו לטובת הצבור.

בסוף שנת 1920 החליט לעזוב את עמדתו הטובה בניהול הטחנות ולעלות ארצה. יצא עם אשתו ובנו ואמו האלמנה למסע-טיול, שאנשי השלטון אמנם הבינו את הכוונה הכמוסה בו, אך הודות ליחס אישי טוב לא הפריעו, וביום כ"ג אדר א' תרפ"א הגיע ארצה עם משפחתו אחרי מסע רב טלטולים

והרפתקאות. לפי הצעת יהודה קופילוביץ התחיל לעבוד בגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור , פלוגת ראשאל עין שעבדה בסלילת מסילת-הברזל מראש-העין לפתח תקוה; אח''כ עזר לו אברהם הרצפלד (חברו מישיבת ברדיצ'ב) לקבל משרת מנהל חשבונות במרכז קופת חולים של הסתדרות העובדים (שעם יסוד ההסתדרות הכללית נתמזגו בה קופות החולים של מפלגות הפועל הצעיר ואחדות העבודה). אחרי כשנה יסד את בית-הדפוס הראשון בפתח תקוה ומסרו לדודו ושותפו ראובן קריצמן, והוא התמסר ליסוד ■"בנק אשראי" בתל-אביב, כדוגמת הבנקים ההדדיים ברוסיה, שפעלו לפי העיקרון: "הבנק נוסד בשביל החברים, ולא להיפך''. ואכן לא הורגש בו שום חיץ נפשי בין החברים, כגדולים כקטנים, מצד אחד ובין ההנהלה והפקידות מצד שני. עממיות זו משכה אל הבנק חברים לרוב ובמשך הזמן התפתח ממוסד קואופרטיבי זעיר לבנק גדול ומסועף בעסקיו, הן בעניני חסכון ואשראי והן ביזמה ועזרה - למפעלי

בנין ויצירה בקנה-מדה גדול. נתן שרות בנקאי ועזרה ארגונית למפעלי דלת העם ולמפעלים צבוריים ותרבותיים. בין מפעלי הפיתוח והבנין שהבנק והנהלתו עזרו ביזמה ובביצועם יש להזכיר : א) רכישת מגרשי התערוכה והקמת בניניה; ב) רכישת המגרשים ל"שכונת העם" בקצה רחוב בן-יהודה ובקרבת הירקון ; ג) עזרה לחברים - ברכישת הקרקע ובבנין הבתים בחלק גדול של הרחובות זמנהוף, שטנד וסביבתם (השכונות "יעקב" ו"שלמה"); ד) בנין בתי המסחר הסיטונאי ברחוב הגשר ובנין הדואר ו"הבית הכחול" למשרדים (שבעקב מהומות תרפ"ט עבר מיפו לת"א); ה) בנין שכונת פקידי העיריה והמורים בשדרות בן-ציון ורחוב מלצ'ט והסביבה. כן המשיך הבנק בריכוז הון וברכישת נכסי קרקע להרחבת הישוב העירוני בתנאים עממיים ובמניעת ספסרות או ניצוליתר של הזקוקים לעזרה אשראית לצרכי בנין ופיתוח. השתתף עם פנחס רוטנברג במימון ועדת העזרה לתעשיה, והבנק השקיע בה סכום מקביל, וב-1932 יסד עם שמואל בלום את החברה הארצישראלית לביטוח כללי, הקשורה עם החברה הבריטית ועבר-ימית לביטוח ועם ללויד'ס לונדון.

. כשפרץ המשבר הכספי בעקב מלחמת איטליהחבש עזר בנק בדקלים לבנק אשראי לעמוד בפני הסתערות המפקידים (כמובן, על בסיס בנקאי בריא, כפי שבנק אשראי היה ראוי לכך). אך כשפרצה מלחמת-העולם השנית, והמנהלים הראשיים של בנק ברקליס בארץ לא נמצאו בא"י, נזקק הבנק לעזרת מוסד כספי עברי מרכזי, אך העזרה לא ניתנה, כשם שנמנעה מ"פרדס" ומאגודות הדדיות אחרות ונתגלתה המגמה לחסל את המוסד אף על פי שהבסיס הכלכלי היה איתן והרכוש היה שוה, הרבה יותר מהדרוש לבטחון העזרה הזמנית אפילו בתנאים בנקאיים של שעת-חירום.

עם חיסול הבנק עמד מנהלו ומיסדו במשך 5 שנים על המשמר לבל יבולע למפקידים ולמשקיעים מדלת העם ולקרנות הצבוריות. אח"כ התמסר יחד עם בנו לנהל את הסניף הארצישראלי של חברת הביטוח הבריטית והעבר-ימית הנ"ל, ועוסק גם ביצירת נכסי-רוח לאומה. יסד חברת "ראשונים" להוצאת ספרי-יסוד מיצירות חכמינו הקדמונים. נגש להוציא את "היד החזקה" להרמב"ם בניקוד עם מבואות ופירוש מדעי-עממי קצר וכבר הוציא את הספר הראשון "ספר המדע", ולפי תכניתו נמסר לדפוס: "ספר המאור", המכיל את הקדמות הרמב"ם לפירוש המשניות ושמונה פרקים להרמב"ם וגם הספר השני של "היד החזקה".

בנו; ישראל (בוגר גימנסיה הרצליה, למד באירופה חימיה ואגרונומיה, מנהל בנק אשראי בחיפה, ממנהלי החברה הא"י לביטוח והחברה הבריטית העבר ימית לביטוח בע"מ).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 998). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/998