Volume 2

Page 999

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דוד אילגובסקי

נולד בדויג, מחוז טרוקי, פלך וילנה, ליטא, כ"ו חשון תרמ"ו (1885), לאביו ר' ראובן זליג (תלמיד-חכם ושוקד על התורה, ראש העיירה וסגן הרב-מטעם, תומך בלומדי תורה ובעוברי-אורח, פעל בהשתדלותו לטובת יהודי העיירה כלפי השלטונות, לקימום בניני הקהלה אחרי הדליקה הגדולה בתרס"ד. להצלת יהודים מגיוס ומעבודת-כפיה במלחמת-העולם הראשונה ; נפטר בדויג בשנת תר"פ) ולאמו פרומה בת ר' אריה הכהן (עזרה לבעלה במעשי צדקה וחסד ואף בארץ המשיכה לתמוך במוסדות תורה וחסד במושבה רחובות ובערי הארץ, המריצה את בניה לפעילות ולהשקעות בבנין הארץ בלי חשבון דקדקני לרווחים וכן להמשכת התמיכה במוסדות שהיא תמכה בהם; נפטרה ברחובות, כ"ט תמוז תרצ"ט). למד בחדרים ובישיבות באיישישוק ובווילנה. ציוני פעיל מילדותו וחבר "חובבי ציון" משגת תר"ס ואילך.

נשא לאשה את חיה בת ר' אבא ויסטנצקי מווירבאלן, שעזרה ועוזרת לו בפעילות לאומית וסוציאלית בגולה ובארץ. התישב בקובנה ועסק במסחר ובתעשיה. ובעניני צבור כלליים ולאומיים. היה חבר המרכז הציוני בליטא, חבר הועד העירוני בקובנה ובמוסדות-צדקה שונים, ממיסדי העתון הציוני "אידישע שטימע" ופעיל בעניני תרבות וחינוך. היה ממארגני הפעולה למען עצמאות ליטא ומקורב לראשי השלטון ולא פעם ניצל את קשרי הידידות האישית עם נשיא המדינה לטובת הציבור היהודי בליטא בכל השטחים.

מ-1925 ואילך ביקר תשע פעמים בארץ וב-1933 עלה ארצה עם אשתו ואמו, השתקע בתל-אביב. המ

ישיך בפעילות כלכלית כפרדסן, מיסד בית-חרושת וקבלן-בנין (בנה את שכונת קרית מאיר ובנינים רבים בת"א), ובפעילות צבורית במוסדות שונים, בציונות הכללית, ממיסדי העתון "הבוקר" וחבר הועד המנהל שלו, פרסם בו הרבה מאמרים בראשית מלחמתהעולם השנית בשאלות מדיניות וכלכליות. ב-1937 ■עבר למפלגה הרביזיוניסטית והשתתף בפעילות ככל

מוסדותיה, ראש קרן תל חי בארץ, חבר הנהלת בנק "אוצר עממי", חבר מורשון הצה"ר, סגן יו"ר סניף ת"א ומראשי התומכים בבית"ר לכל ענפיה, יועץ ותומך עיקרי במרכז העבודה של הסתדרות עובדים לאומית.

בסוף שנת 1938 ניהל בהסכמת זאב ז'בוטינסקי מו"מ עם הפרופ' סמיטאנה נשיא מדינת ליטא ומסר לממשלת ליטא תזכיר והצעה מפורטת בדבר יציאת היהודים מליטא עם רכושם לארץ-ישראל במשך שנים מספר והיו סיכויים ממשיים להגשמת התכנית, אלא שהתלקחות מלחמת-העולם השנית הפריעה להגשמת התכנית.

ברוך שוחטמן

נולד ט' שבט תר"ן (1890) בעיר באלטה, בפלך פודוליה (אוקראינה), לאביו יוסף (סוחר) ולאמו שינה זלטא בת הרב מרדכי ברב"ש (ב"ר ברוך שלום) שניאורסון, רבה של עדת החסידים בעיר ויטבסק, בן בנו של הרב מנדל מלובאביץ בעל ה"צמח צדק".

קבל חנוך עברי וכללי ונבחן בכל שנה ושנה בגמנסיה בתור אקסטרן. אחרי שעמד בבחינת הבגרות יצא לחו"ל להמשיך את למודיו באוניברסיטת הידלברג. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה למד באוניברסיטאות הרוסיות בקיוב, פטרוגרד ואודיסה. ושם סיים את למודיו בפקולטה ההיסטורית בשנת 1020. לרגל הצטיינותו בידיעותיו השאירה הפקולטה אותו באוניברסיטה בכדי להיות דוצנט בקתדרה להיסטוריה כללית. אך בגלל חלופי השלטונות בוטל אז המוסד של "נשארים באוניברסיטה".

מנעוריו נמשך לתנועה הלאומית ועסק בעבודה ציונית בעיר מולדתו באלטה, בהיידלברג ואודיסה, גם בימי הצאר וגם בימי השלטון הסובייטי. בעוון ציונותו נאסר ע"י השלטון הסובייטי לזמן קצר.

היה סגן יו"ר ההסתדרות הציונית בבאלטה והתבלט גם בתור עסקן חרוץ בשטח התרבותי. באודיסה היה פעיל בועדת התרבות של הסתדרות הסטודנטים "החבר", ופעל רבות כיו"ר ב"החלוץ" ובהתאחדות "צעירי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 999). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/999