Volume 3

Page 1102

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב משה יהודה ליב מקוטנא (רינג)

נולד בעיר לנצ'יץ, פלך קאליש, פולין, בשנת תקנ"ד (1794), לאביו ר' בנימין בייניש ולאמו באשע בת הרב זאב וולף אויערבאך (שהיה רב בליטמורסק ואח"כ בלנצ'יץ, במקום חותנו הרב יוסף חיים קרא , לפי המסורת מצאצאי הרב יוסף קארו בעל ה"בית יוסף" ו"שלחן ערוך", כיהן שם ברבנות 80 שנה ונפטר בתק"ס בן קי"ג; היה משכמו ומעלה גבוה מכל העם ומאור פניו הטיל יראת-כבוד על סביביו).

למד בחדרים ובישיבות, הצטיין בשקידתו ובבקיאותו בכל חדרי התורה והוסמך לרבנות.

היה רב בעייירות קוואהל, שעפסק, דוברי, לאסק ואח"כ בעיר קוטנא, נודע בכל תפוצות ישראל כגאון וצדיק, העמיד הרבה תלמידים גדולי תורה ומורי הוראה בישראל. חיבר את הספר "זית רענן" בשני חלקים שאלות ותשובות לפי סדר השלחן ערוך, והספר הגדיל את פרסום גאונותו בעולם הרבנים ולומד התורה ו"עצי זית" על התורה.

אחרי שמסר את כסא הרבנות בקוטנא לבנו, והבן קבל עליו לשלוח לו די סיפוקו למחיה, שיוכל לעסוק בתורה בשלוה מבלי להצטרך לבריות, עלה ארצה בשנת תרי"ז והתישב בירושלים בדירה ששכר בחצר ה"חזקה" של ר' דוד ילין-טביא מלומזה ובו הקצה חדר אחד לבית-מדרש לתורה ולתפלה, ובכל יום היה נותן שני שיעורים על מצע גאוני בבקיאות ובבירור הגיוני - אחד בבוקר בתלמוד ואחד בערב בפוסקים - בביתהמדרש "מנחם ציון" אשר בחצר חורבת ר' יהודה חסיד. גם לביתו נהרו אליו תלמידים רבים, אברכים וקשישים גדולי תורה, והיה יושב כל היום בטלית ותפילין ולומד ומלמד תורה בלי לבקש כל שכר. וביחד עם הרב שמואל סלנט היה נותן שעורים לת"ח המצוינים. מתרי"ח ואילך היה מנשיאי תלמוד-תורה וישיבת "עץ חיים" (יחד עם הרב ישעיה ברדקי , הרב הראשי ר' שמואל סלנט והרב שמעון זרחי מטאווריג). גם בירושלים העמיד תלמידים גדולי תורה והוראה. מגדולי תלמידיו: הרב יהושע צבי מיכל שפירא (חתן ר' נחמן נתן קורונל ), הרב ישעיהו אורינשטיין , הרב יהודה בלומנפלד (ר' יודל לומזר) והרב נסים שרלין.

בשנות שבתו בירושלים חיבר את הספר "תפארת ירושלים" על המשנה (בעיקר לתרץ את הקושיות והתמיהות של הרב עקיבא אייגר) היה הראשון שדאג לתפלה בצבור אצל הכותל המערבי, מנין מיוחד היה בא יום יום להתפלל שם תפלת שחרית, אבל לא נמשך ימים רבים.

היה מכובד על כל גדולי ירושלים בלי הבדל עדה, ונתבקש להשתתף בכל פעולה משפטית בעלת חשיבות צבורית גדולה. מפעולותיו אלה נשארה לזכרון חתימתו בראש כל הרבנים האשכנזים והספרדים בהסכמה שבין רבני שתי העדות בשנת תרי"ט בענין ה"חזקות", וכן חתם בתרכ"ד על שטר השליחות של הרב יעקב ספיר (בעל "אבן ספיר"). נשאר רענן עד סוף ימיו, לא כהו עיניו ולא נחלש זכרונו.

נפטר בירושלים ג' שבט תרכ"ה.

צאצאיו: שרה ליבא אשת הרב ישראל יעקב הלוי, (רב בפלונסק ואח"כ ראב"ד בירושלים), אברהם בנימין בייניש (רב בקוטנא ואח"כ בוויערשוב, מחבר הספר "עלי זית").

מאיר שמעון ליברכט

נולד בירושלים, ח' ניסן תרכ"א (1861), לאביו ר' שלמה (מעולי גרמניה הראשונים, מתלמידי אוניברסיטת ברסלאו וישיבת ה"חכם סופר" בפרסבורג, ממיסדי "בתי מחסה", כורך הספרים הראשון בירושלים), ולאמו חיה שרה בת ר' יהודה ליב רובוביץ מסובלקי, שהיה סופר סת"ם בפאריס.

למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" והיה מתלמידיו של ר' מנחם מנדל יפה ממינסק, ראש המלמדים ב"עץ חיים" ור' מוני זילברמן . אחיו ואחיותיו מתו בילדותם והוא נשאר בן יחיד להוריו, ולשם סגולה "מכרו" אותו לרבו ר' מנדל וגדל בביתו כאחד מילדיו, וכשהגיע לגיל בר-מצוה לקחו רבו לחתן לבתו הניה והוא המשיך ללמוד בישיבה, ואביו לימדו את השפה הגרמנית ושאר ידיעות לצרכי החיים המעשיים. כשעלה ארצה הרב יוסף חיים זוננפלד היה לומד יחד עם האברך-הנער מאיר שמעון בחדר נסתר לבל יפריעו אותם, ולפי עדות הרב זוננפלד הגיע לידיעה רבה ויסודית בתורה, והיה בין שומעי שעורו של הרב שמואל סלנט בחורבה.

כשהגיע זמנו לצאת לחיי המעשה פתח בשכונת "משכנות ישראל" (שהשתתף עם חותנו ביסודה) חנות ליינות (מסחר שלפנים עסק בו חותנו) ועסק ביצוא משקאות בסיטונות לחו"ל, בעיקר לגרמניה. באותו הזמן היה יחד עם ר' עזריאל זליג הויזדורף ועוד חבר הועד של כולל הו"ד (הולנד ואשכנז).

בתרמ"ו נסע לגרמניה לשם ריפוי רגלו של בנו עקיבא , פתח בברלין בית-מסחר ליינות ארץ-ישראל

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1102). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1102