Volume 3

Page 1113

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפולין העצמאית -דער יודה" 1916; ארץ-ישראל בימי שלטון התורכים - דער יודה 1916; גלגל החוזר (לתולדות יהודי גרמניה בימי מלחמת שלשים השנה), אוסט אונד וועסט 1917; מרקס על היהדות והיהדות במרקם, ברלין 1917; פרדיננד לסל היהודי הגרמני (הוצ' ועדת התרבות של ההסתדרות) תל-אביב תרפ"ו; לסגולת ההגנה בישראל - מבוא "למורשת הגבורה", תל-אביב, תש"ג; שאלת היהודים בקונגרסי-השלום הבין-לאומיים במאה הי"ט - א-י ; מורשת ברוכוב (מבוא לכתבי ב. ברוכוב), עם עובד, תש"ו.

בחוברות מיוחדות יצאו: געהן אדער נישט געהן צום ציוניסטישען קאנגרעס, 1921 ; מקרבן ללוחם (דברים בצבור בימי שואה) ת"א, תש"ג; למורדי הגיטו, חיפה, 1943, משבר האומה במשבר העולם, תש"א; לסגולת ההגנה בישראל; בית ברל (א. בצאת הירדן מן הכנרת; ב. שבעה שערים לחכמת-הגאולה), ת"א, תש"ז; בקום חזון (דברי פתיחה בועידת מפא"י הראשונה במדינת ישראל), ת"א, תש"ח; מעשה ר' יוסף די לה ריינה, תש"ז.

ערך - יחד עם ח. ארלזורוב - את הירחון אחדות-העבודה (1930-32), ערך את כתבי ב. ברוכוב בעברית, ערך את הקובצים השנתיים: תו שין גימל; תו שין דלת; תו שין הא ; תו שין וו; במבחן קרבות. תרגם את שירי רחל לאידיש (רחל'ס לידער, ויניפעג 1932, מינכן, 1947).

מפרקי זכרונותיו פרסם : שם לאבא, בהוצאת המשפחה, ירושלים תש"א; מטוב טבריה, ת"א, ת"ש; תשורת הפרידה של סבא (דבר השבוע, תש"ז); מעשה במחלוקת (דבר השבוע, תש"ח); מגיני שטויביץ (דבר השבוע תש"ז); מיניסטריון של גולה (ספר שמואל ינובסקי, ת"א, תש"ז).

מאמרו הראשון פורסם ב"אחדות" תרע"א, אב "הנצחיות שבעבר" ומוקדש לרשמי בקרו ליד הכותל המערבי.

נבחר בכ"ד טבת תש"ט לציר האספה המכוננת (הכנסת הראשונה) של מדינת ישראל ברשימת מפא"י ונתמנה לשר החינוך וההשכלה בממשלה הפרלמנטרית הראשונה.

באדר תש"ט החליף את שם משפחתו ל-שזר.

אחיו - ד"ר אברהם רובשוב, אחיותיו: מרים איסקולסקי, וד"ר קריינה רובשוב. - בתו : רודה.

משה שרת (שרתוק)

נולד בחרסון, אוקראינה, ט"ו תשרי תרנ"ה (15.10.1894) לאביו יעקב (בבחרותו חבר ביל"ו, עבד כפועל במקוה ישראל בחבורת הבילויים, אח"כ חבר קבוצת שה"ו - "שיבת החרש והמסגר" בירושלים, אח"כ עסקן ציוני, סופר ועתונאי ברוסיה ומתישב חלוץ בהרי אפרים. (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו פניה בת יהושע לב מאודיסה.

אחרי למדו ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה ממשלתית רוסית. עלה ארצה עם הוריו וכל ביתם בשנת תרס"ו (לאביו היתה עליה זו עליתו השניה, אחרי עלותו בראשו

נה בתרמ"ב) גרו שנתים בכפר הערבי עין סיניה, בדרך ירושלים - שכם, כחוכרי אחוזה גדולה, טחנה ובית בד ממשפחת אלחוסייני, יחד עם משפחות דודיו זאב שרתוק וברוך קטינסקי (שלמד שחיטת עופות והיה שוחט בשבילם בכפר המרוחק מכל ישוב יהודי). משה היה רועה את הכבשים והעזים שלהם בכפר. בגלל הפסדים במשק וקשיי החיים בבדידות חזרו בתרס"ח ליפו והצטרפו לראשוני הבונים והמשתכנים בשכונת "אחוזת בית" (תל-אביב).

נכנס לגימנסיה "הרצליה" וגמר במחזור הראשון וב-1913 למד משפטים באוניברסיטת איסטמבול. אח"כ היה זמן-מה מורה לתורכית בבתי-הספר העברים ביפו.

משפרצה מלחמת-העולם הראשונה והיהודים נתיני חוץ הועמדו בפני הברירה לקבל את הנתינות התורכית או להגרש מן הארץ, התמסר לפעולה הצבורית בארגון ובתעמולה להשפיע על היהודים להתעתמן, לבל תתרוקן הארץ מיהודים, והשתתף ביסודו ובניהולו של משרד צבורי בת"א לעריכת התעודות והבקשות בתורכית למתאזרחים כדי להקל עליהם את הסידור ולבל יזדקקו לפקידי השלטון שביפו, שהיו נוטים להכשיל את היהודים ולרוקן את כיסיהם

בסחיטת שלמונים. כן השתתף במשמרות שהתנדבו לעמוד בנמל יפו בטבת תרע"ה, לעזור ליהודים נתיניחוץ המגורשים מצרימה בעת העלאתם לאניות ולהשגיח שהספנים ופקידי הנמל לא יפגעו בגופם וברבושם. בראותו פעם בהכות ספן ערבי אחד הנוסעים היהודים הלך לקבול עליו אצל המפקד חסן בק הידוע, וזה צוה לאסרו על שהוא מעליל "עלילות שקר" על הספנים הכשרים. באותו זמן היה פעיל בעזרה להקלת המצוקה וביחוד ביסוד המטבח לחלוקת לחם וטה לנצרכים שהוקם בבית-הספר "אליאנס" בנוה שלום (ביחד עם האחיות בלה ונינה ברלין, אחיותיו הוא, הדסה גרזובסקי-סמואל, דוד תדהר ועוד).

התגייס עם חבריו מבוגרי הרצליה לצבא התורכי, למדו בבית-הספר לקצינים באיסטמבול ואח''כ שירת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1113). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1113