Volume 3

Page 1123

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יעקב שטיינברג , האחים גולובוב, משה ויפה ירקוני ויסדו את הקבוצה הקבלנית הראשונה "אחוה", שקיבלה לעיבוד 17 פרדסים ו-7 כרמים ומספר חבריה הגיע ל-80 איש, ובתוכם גם פלוגה במקוה ישראל. (בעקבותיה נוסדו עוד קבוצות כאלה בפתח תקוה: ''עבודה" על-ידי "הפועל הצעיר", "עמל" "אחים" ועוד). נבחר לועד הפועלים לסניף פוע"צ ולועידות המפלגה, וב-1914 למרכז הארצי של המפלגה, ב-1915 לועד פועלי יהודה ביחד עם אברהם הרצפלד, לוי שקולניק (אשכול), אהרן פרידמן, יצחק בן-דור ומ. סגלוב. ולמרכז קופת-חולים של פועלי יהודה ביחד עם יעקב אפטר וי. איזיקוביץ.

בשנות מלחמת-העולם הראשונה פעל רבות להקלת המצוקה והגזירות והרדיפות מעל צבור הפועלים בפתח תקוה וביהודה בכלל, והשתתף למטרה זו בועד איחוד הפועלים שהוקם בשיתוף עם מרכז בעלי המלאכה (שבין השאר השתתפו בו: יוסף שפרינצק, דוד בלוך בלומנפלד, יוסף בוסל, דוד רמז, מאיר רוטברג, ברל כצנלסון ודוד סברדלוב). וכשגברו הרדיפות על הישוב בעקב גילוי מחתרת "נילי" ולרגל המאסרים של השומרים והפועלים, התמסר בידי השלטונות ביחד עשרה חברים נתיני אוסטריה (מתוך כוונה שעם אלה יתנהגו במדה אנושית, משום שאוסטריה היתה בעלת ברית לטורקיה במלחמה) והם : מרכוס שפגטנר, מנחם גרוי ליך, מרכוס הרנק, משה טוב, יוסף טוב, אדוארד קלוגר, שמואל שטריימפלר, שבתאי יפה, היינריך מרינג ויהושע קוזינסקי - והובלו לכלא דמשק. אחרי שבתו חמשה חדשים בכלא שוחרר בערבות של 10 לירות-זהב טורקיות בהשתדלות מנדל חנקין (ראה כרך זה, עמוד 1283) ושמעון לוין מחיפה (ראה כרך ב', עמוד 664), שהיה קבלן צבאי בדמשק. ואחרי שחרורו עבד כחבר הנהלת קפא"י ביחד עם דוד בלוך להקלת מצב הפועלים גולי ארץ-ישראל בדמשק. בפרק זמן זה עבדו שם במטרה זו בפעילות רבה - א. הרצפלד ויצחק בן-יעקב. ברח משם לגליל. - ואחרי כיבושו בידי הבריטים חזר לפתח תקוה. השתתף ביסוד מפלגת "אחדות העבודה" ונבחר לחבר הועד הפועל, המזכירות, מרכז קופת-חולים והמרכז החקלאי שלה. כן השתתף עם אליהו גולומב בארגון המזכירות הארצי של המפלגה ביפו - תלאביב, והיה חבר הועד הזמני ליהודי א"י, ציר אספת הנבחרים וחבר הועד הלאומי.

נסע בשליחות אחדות העבודה לאיטליה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה, גרמניה ופולין, לשם ארגון העליה ו"החלוץ". היה חבר הועד העולמי הזמני של "החלוץ" בוינה ביחד עם חיים טרטקובר, זלמן רובשוב וזאב לוינזון. השתתף כציר מפלגתו בועידה העולמית החמישית של פוע"צ בוינה ביחד עם דוד בן-גוריון, אהרן ראובני, ברל כצנלסון ויצחק בן-צבי, ואחרי פילוג התנועה נבחר למשרד הברית העולמית של פוע"צ ימין ביחד עם ברל לוקר, זלמן רובשוב וא. זאר. השתתף בארגון ועידת המשרדים הארצישראליים לאירופה שהתכנסה במוראבסקה אוסטראבה ואח"כ פעל בארצות

הנ"ל בארגון קבוצות הכשרה וראשית העליה השלישית.

אחרי מהומות מאי 1921 והפסקת העליה בגזירת. השלטון הבריטי חזר לארץ, נבחר למועצת ההסתדרות ולמרכז העליה והעבודה שלה ויזם והשתתף בארגון עלית-הסתננות "בלתי חוקית" דרך גבולות צפון הארץ ומשקי תל-חי וכפר גלעדי.

נשא לאשה את חוה בת נטע פרלמן מוארשה (אחות. יעקב פרלמן, מראשוני העולים בקבוצת "חלוצי ציון'' מפולין ב-1912; נפטר ב-1914).

בימי המשבר הגדול בארץ בסוף תרפ"ג, כשמאות פועלים חלוצים חנו באפס עבודה באהלים על שפת. הים בתל-אביב ,יזם את חידוש המאמצים להקלטת. פועלים במושבות על-ידי ארגונם בחיי שיתוף בחבורות, בהן גם יקבלו הכשרה חקלאית ומעבר להתנחלות. ביחד עם דוד באדר, י. פרוז'נסקי, בועז הובר, יצחק הררי, א. רום, אברהם ברזילי, וי. דובדבני ארגן את חבורת "מעבר" מבין פועלי ת"א, שריכזה במשך זמן קצר כ-200 חבר לעבודה שכירה בבל ענפי החקלאות. ובמשקי-העזר שלה. בחשון תרפ"ד הקימה את אהליה ליד קלוב הפועלים בפתח-תקוה (כדוגמת "מעבר" נוסדו במקומות אחרים חבורות "הדרים" ו"השומרון"), ובקיץ תרפ"ה עלתה (יחד עם פלוגת "עין חרוד") על הקרקע שרכשה הקהק"ל ממערב לפתח תקוה, ולהצעתו קבעה האספה הכללית את שם הנקודה "גבעת השלשה" - לזכר שלשה מבין עשרת הפועלים שהתנדבו למאסר בפ"ת והובלו לכלא דמשק (שמואל שטרייפלר, מנחם גרויליך והיינריך (יצחק אייזיק) מארינג) ומתו שם.

בועידה החקלאית בתרפ"ו נבחר כחבר המרכזי החקלאי ומנהל מחלקת המושבות בו. הצליח להחדיר אלפי פועלים עברים למושבות ולבססם בהן.

השתתף בקונגרסים הציוניים הי"ב. ט"ז, כ', כ"א וכ"ב. נבחר כחבר בועד הבריאות של ההנהלה הציונית והועד הלאומי, היה ציר ועידות "אחדות העבודה", מפא"י וההסתדרות. חבר מרכז מפא"י, פעיל בועד המפקח של קופת-חולים מראשיתו, בהנהלת קרן חוסר עבודה, בחברת "ביצור", בחברת "ניר" השיתופית, ב"נוה עובד", מהיוזמים והמנהלים של הקרן לעבודה, עברית, "יכין" וחק"ל לקבלנות חקלאית.

פרסם מאמרים בשאלות העליה והעבודה החקלאית ב"האחדות", "בין הזמנים", "קונטרס", "דבר", "הפועל הצעיר", בפרסומי הועה"פ "בהסתדרות" וב"דאס ארבייטענדע ארץ-ישראל" (חתם גם בכינויים גנן ונ. הררי). כן פרסם זכרונות מתקופת העליה השניה בקובץ "העליה השניה" בעריכת ברכה חבס ואליעזר שוחט.

למלאות 40 שנה לעלותו ארצה נרשם בספר הזהב. של הקהק"ל על-ידי הועד המפקח של קופת-חולים.

נבחר (כ"ד טבת תש"ט) כציר האספה המכוננת. (הכנסת הראשונה) של מדינת ישראל ברשימת מפא"י.

צאצאיו: יואב, רינה.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1123). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1123