Volume 3

Page 1128

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כן התקרב לחוגים שדרשו שלום עם מנהיגי הערבים ("ברית שלום", "איחוד" וכו').

בתרצ"ט נסע בשליחות הקהק''ל לארצות הברית ונשאר שם עד פרוץ המלחמה העולמית השניה.

הוענק לו בשם מלך אנגליה אות-כבוד.

במלאות לו ששים שנה חגגה התאחדות האכרים את יובלו בכבוד רב, והחליטה להוציא את כתביו ב-12 כרכים, והסתדרות "בני בנימין" יסדה מושב וקראה לו על שמו "כפר משה".

בשנים האחרונות פרסם לעתים קרובות מאמרים ב"הארץ" ברוח השקפותיו החדשות.

ספריו: "בני ערב" (אודיסה, תרע"א), "תולדות אהבה אחת", "ההתישבות החקלאית" (תרפ"ז), "זכרונות (שלשה כרכים, ת"א תרפ"ח), "רחובות" (מספרית "לנוער" של הקה"ק בהוצאת "אמנות", ת"א, תרפ"ט), '"חדרה" (כנ"ל, תר"ץ), "ההתישבית העברית והפלח" (תרץ); "כתבי משה סמילנסקי" -מכונסים ב-12 כרכים, הוצאת היובל של התאחדות האכרים, ת"א, תרצ"דתרצ"ז (כרכים א-ד ספורים, ה-ז בני ערב, ח-י זכרונות , יא-יב מאמרים ), "ברכת האדמה" (על מצבה של ההתישבות החקלאית על אדמת הקה"ק, תש"ב), "פרקים בתולדות הישוב" (ו' חלקים, תרצ"ט, ת"ש-תש"ז), "משפחת האדמה" (נרות נשמה, רשימות על אנשים ונשים מראשוני המתישבים בארץ, ספר ראשון, תש"ג, ספר שני, תש"ד), "בימי אלם" (ירושלים, תש"ג), .מסלול הגאולה" (ירושלים, "יהושע חנקין" (ת"א, תש"ב), ''הנשיא" (ירושלים, תש"ו), "בני ערב" (ת"א, תש"ו-תש"ז), "זכרונות (ת"א, תש"ח), רומן אוטוביאוגרפי בשלשה חלקים; "בשדמות אוקראינה" (ת"א, תש"ד), "בערבה" (ת"א, תש"ז), "בין כרמי יהודה" (ת"א, תש"ח): "בהר ובגיא", קובץ סיפורים (ת"א, תש"ח).

סיפוריו מחיי הערבים בארץ יצא בספר מיוחד בתרגום אנגלי.

צאצאיו: (מאשתו הראשונה) שפרה אשת עמיהוד גור (גרזובסקי), רנה, שיה.

ברכה חבס-הכהן

נולדה באליטה, פלך וילנה, ליטא, כ' שבט תר"ס (1900), לאביה הרב ישראל חבס (ראה כרך א', עמוד 98) ולאמה נחמה דבורה בת ר' נחמן שלזינגר. בתרס"ז עלתה לארץ עם הוריה וכל המשפחה והשתקעו ביפו. למדה בבית-הספר לבנות ואח"כ בביתהמדרש למורות ע"ש לוינסקי בתל-אביב. בשנה האחרונה ללימודיה היתה מדריכה בקלוב לנערים עובדים שבשכונת נוה שלום, וכשגמרה והוסמכה למורה ב-1921 בחרה להיות מורה בשיעורי-ערב לנערות עובדות מטעם ועדת התרבות של מפלגת "אחדות העבודה". השתתפה ביסוד בית-הספר הראשון לנוער עובד שהוקם על חולות תל-אביב ולימדה בו זמן-מה. אח"כ היתה שנתים מורה במושבה כנרת. פרסמה את רשימתה הראשונה (רשמי הסתכלויות בחיי נערים

עובדים) בחוברת "בהתחלה" בהוצאת ועדת התרבית של "אחדות העבודה" ואח"כ רשימות ספרותיות ב"הדים" בעריבת יעקב רבינובי ץ ואשר ברש. אחרי כנרת היתה זמן קצר מורה ולולנית במשק הפועלות בנחלת יהודה, שנה וחצי מורה בבית-ספר עברי בלייפציג שבגרמניה, ובו בזמן השתלמה שם בפדגוגיה באוניברסיטה, ולהזמנת ב. כצנלסון החלה לשלוח רשימות בלטריסטיות בשביל מוספי השבת של "דבר" בראשיתו, וכן פרסמה בהוצאת "קופת הספר" חוברת מנוקדת ומחורזת לילדים בשם "תיק הסגולה".

כשחזרה מגרמניה לימדה שש שנים רצופות בכתות נמוכות של בית-הספר הדוגמאי שליד ביהמ"ד למורות וכמדריכה בהוראה לתלמידות הכתה העליונה. באותן שנים פרסמה הרבה ספורים ורשימות הסתכלות בילדים במוספי "דבר". יסדה ביחד עם יצחק יציב את "דבר לילדים" והמשיכה לכתוב בו כשלקחה לעצמה שנת חופשה מההוראה ב-1933 ונסעה להשתלם בוינה בפדגוגיה ובפסיכולוגיה. באמצע אותה שנה הוזמנה לעבודה ספרותית ב"החלוץ" בוארשה. הוציאה שם "דפים לעברית" וחוברת ראשונה של "ילדי עמל" בשביל ילדים מחיי ילדים עמלים בעולם. משם נסעה לקונגרס הציוני בפראג ככתבת של "דבר". שם הזמינה אותה ב. כצנלסון לשוב לארץ ולהשתתף אתו ביסוד "המרכז לנוער" של ההסתדרות. במרכז זה עבדה שנתים בתפקיד עורכת ההוצאה הספרותית והוציאה שורת חוברות לנוער ולעם על חגים ותאריכים ואישים (ביניהן: ילקוט תל-חי, הגודרים בצפון, גבורים קטנים, הארבעה מכנרת, רחל, ההסתדרות, ועוד) וגם ספריה לילדים. ב-1935 יצאה בשליחות "דבר" לקונגרס הציוני בציריך. באותה שנה נתחסל "המרכז לנוער" ואז הוזמנה לעבודה קבועה במערכת "דבר", יסדה בו את "המדור לעולה" ואח"כ ערכה בו חלקים אחרים ואת "דבר לגולה".

ב-1937 השתתפה במשלחת הישוב בועידת עמי אסיה בניו-דלהי שבהודו, ואח"כ פרסמה (בשותפות עם חבר המשלחת דוד הכהן) בהוצאת "עם עובד", על שליחותם את הספר "עשרים יום בהודו". באותה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1128). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1128