שנה ערכה מטעם מערכת "דבר" את ספר מאורעות תרצ"ו וב-1937 מטעם הלשכה לעלית הנוער את "ספר עלית הנוער".
בשנת תש"ז נישאה לדוד בן מרדכי בן הלל הכהן (ממנהלי "סולל בונה"; ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה).
עם יסוד הוצאת "עם עובד" עברה לעבוד בה כעורכת ספרית הנוער "שחרות", ספרית "לילד" ואח"כ גם "מן המוקד". כן כתבה ופרסמה באותה הוצאת משלה כמה ספרים וחוברות (שנים-עשר פליטים, אחים קרובים נדחים, ילדים מוצלים חומה ומגדל, ועוד). אחרי מות ברל כצנלסון ערכה והוציאה כרך מכתביו, ערכה (בהשתתפות אליעזר שוחט) את "ספר העליה שניה" (תש"ז). ערכה את הספר "הספינה שניצחה" (על האניה "יציאת אירופה") ועוד.
הרב זאב מוזס (ר' וולוול מאזיש)
נולד בביאלה, ליד בריסק-דליטא (פולין), י"ג אייר תרכ"ב (1862), לאביו ר' יהודה (יודל, גדול בתורה ובחסידות, נפטר בן ל"ו - בן ר' אלכסנדר זיסקינד מאזיש מביאלה, מחסידי פשיסחא וקוצק, נדבן גדול לנצרכים ולמוסדות וגם למרד הפולנים ב-1863) ולאמו לצה לאה בת ר' יהודה ליב היינסדורף מנכבדי וארשה.
למד תורה בחדרים ובעיקר מפי הרב המקומי ר' זאב נחום (אביו של הגאון ר' אברהם מסוחאצ'וב, בעל "אגלי טל") ובגיל צעיר הוסמך לרבנות על-ידי הגאון ר' חיים סולובייצ'יק מבריסק.
בתרל"ט נשא לאשה את רבקה בת ר' ראובן ישראל הלוי פרנקל (מותיקי חסידי קוצק, בעל אחוזה, מפורסם בנדבנותו ובספריתו העשירה) ואשתו גולדה בת ר' יהודה ליב קושמיראק (עשיר מופלג, לעת זקנה ביקר בארץ בהשפעת השר משה מונטיפיורי והרב הראשי הלונדוני ר' נתן אדלר, הקדיש סכום גדול לגאולת אדמה בסביבת יריחו, וכשהדבר לא יצא לפועל נבנו בכסף זה דירות לשיכון יהודים בעיר העתיקה בירושלים). במשך שנים רבות היה סמוך על שלחן חותנו ברוסושייץ, התנהג בחסידות גור ריכז סביבו בחורים ולימדם ש"ס ופוסקים בישיבתו הפרטית, העלה על הכתב הרבה חידושי תורה בשיטת-לימודו הפשטנית בדרך ר' עקיבא איגר (רק מעט מכתביו נשאר לפליטה ורובם נשרפו בעת פלישת הגרמנים לקאליש במלחמת-העולם הראשונה).
כשיצא לחיי המעשה עסק במסחר ברוסושיץ ואח"כ בטורק והוסיף לקבוע עתים לתורה, ללמוד וללמד. שם נפטרה רעיתו ביום כ"ח אדר ב' תרנ"ז, ובתרנ"ח נשא את בת אחותה חנה מרים בת ר' יוסף מנדל הרמן . אחרי כמה שנים עבר לקאליש ועסק במסחר וגם בתעשיה, ובתרס"ו נתמנה לראש בית-דין בקהלת קאליש, התמיד בכהונתו כ"ט שנה והמשיך להרביץ תורה ברבים.
בתרפ"ה ביקר בארץ (חלק מבני משפחתו כבר עלה ארצה קודם לכן), ובתרצ"ה עלה ארצה עם שארית משפחתו והשתקע בתל-אביב. ברבנות לא רצה לשמש עוד, אך ביתו היה מרכז לשוחרי תורה ממכיריו וממקורביו, וביחוד הצליח להשפיע מרוח התורה על אנשי מעשה, שכן היה גם הוא כאחד מהם, בעל ותק של שנים רבות בעסקי מסחר ותעשיה ותמיד נשאר איש התורה והמצות, שהוסיף להן כבוד במדותיו התרומיות.
נפטר בתל-אביב, ב' שבט תש"ט (1.2.49).
צאצאיו: יהודה מוזס (ראה כרך ב', עמוד 984), חנה אשת ר' יחזקאל אלתר ז"ל, שמואל ז"ל (נפטר בילדותו), אלכסנדר זיסקינד מוזס, לצה אשת מנדל שריאדזק י, נפתלי משה ז"ל (נפטר בתרע"ו), רבקה אשת יונה ברודקין, אסתר אשת המהנדס הלל בירגר, יוכבד אשת המהנדס ליפא בוקס, מלכה אשת המהנדס משה מרקוזה.
מכסימיליאן אפולינארי הרטגלאס
נולד בביאלה פודלאסקה (פולין), בשנת תרמ"ג (7.4.1883), לאביו קלמן ולאמו דבורה (אלכסנדרה) בת זאב רוזנצווייג. קיבל חינוך יהודי וכללי בפולנית ורוסית. אחרי גמרו את הגימנסיה בעיר הולדתו למד משפטים באוניברסיטת וארשה, הוסמך לעורך-דין ועסק במקצועו.
ב-1909 נשא לאשה את חוה (אווה) בת שמואל רוזנמאן. היה פעיל בתנועה הציונית מבחרותו. השתתף כציר בועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס ב-1906, בקונגרסים הציוניים בהאג (1907), בקארלסבאד (1921, 1923) ובציריך (1929). היה נשיא ההסתדרות הציונית, בפולין,