Volume 3

Page 1139

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בת המורה מרדכי אזרחי-קרישבסקי (ראה כרך ב' עמוד 775). חזר עם משפחתו למצרים, וגר שם במשך חמש שנים, ולמרות הסביבה הערבית חונכו ילדיו אשר נולדו שם באוירה עברית.

ב-1927 אחרי שחזר ממצרים נתקבל לעבודה בשרות מחלקת ההדרכה שליד תחנת הנסיונות של ההנהלה הציונית כמדריך נודד בהתישבות החדשה שב-עמק יזרעאל ועבר עם משפחתו לחיפה. הפעיל את הידיעות והנסיון שרכש במצרים בענף הבננות למלחמה במחלות שפשטו אז במטעי הבננות בעמק, ואז פרסם ב"השדה" מאמר על גידול בננות. בסוף אוגוסט 1927 נסע בשליחות קרן היסוד לעיראק לבקר את שתי האחוזות של מטעי תמרים ליד בצרה, שהוריש לה המנוח שם-טוב בתור "וואקף" (הקדש לפי החוק המוסלמי, שאינו ניתן למכירה רק להנאה מפירותיו), סייר את האחוזות ורשם את מעמדן ומצבן ועשה את הסידורים הנחוצים עם עורך-הדין של קרן היסוד ועם המיניסטר העיראקי לעניני הקדשות, - וכשחזר ארצה והביא לקרן היסוד דו"'ח משקי ופוליטי, נודע לו, שהמחלקה להדרכה חוסלה בינתים כמעט כליל בגלל קשיים תקציביים וגם הוא בין המפוטרים.

ב-1928 נתקבל למנהל המשרד היפואי של חברת "ניטראם" מיסודו של סיר אלפרד מונד (אח"כ הלורד מלצ'ט), שהתפתחה אח"כ ל"תעשיות חימיות ממלכתיות (ליבנט) בע"מ" (I.C.I. ) ושרת כשבע שנים כמנהל מסחרי של המשרד היפואי ומנהל מחלקת התעמולה לכל המזרח הקרוב. בתפקידו זה כתב את הספרות השמושית והמדעית על הזבלים החימיים ויתר החמרים החימיים החקלאיים, שפורסמה בחוברות החברה ובמאמרים ב"בוסתנאי" וב"הדר" ואף בעתונים ערביים.

בשנות 1935/39 עסק במסחר בזבלים חימיים, ובעיקר בזבלים הזרחני והאשלגני (מתוצרת חברת האשלג הא"י). באותו זמן היה בשנות 1937/38 מפעילי "כופר הישוב" וב-1938 ביקר שנית בבצרה (עיראק) בשליחות קרן היסוד בענין אחוזות העזבון.

מ-1942 היה כשלש שנים מנהל העבודה בביתהחרושת "פליז" שעבד בשרות המאמץ המלחמתי, ומ-1945 הוא מנהל מחלקת הביטוח שליד חברת האכרים העברים בא"י.

מאמרו הראשון נתפרסם ב"האור" שנה א' גליון מ"ד על "העקירה הגדולה" (שהנהלת היקבים של הבארון גזרה אז על כרמי הגפנים בשל ירידת הביקוש בשוק העולמי ליינות) ובהיותו אז פועל ביקב ראשון לציון, שאינו רשאי למתוח בקורת על מעבידיו, חתם בכינוי "אניבו". פרסם מכתבים ומאמרים ב"הפועל הצעיר" (לפעמים בחתימת "מזקני הצבר"). פרסם מאמרים חקלאיים ב"השדה" וב"ידיעות" של מחלקת ההדרכה שליד תחנת הנסיונות של הסוכנות היהודית. בתר"ץ הופיע בהוצאת "השדה" ספרו על "גידול הבננות בארץ-ישראל", ב"9 בערב" סיפורו "הסוללים" מחיי גדרה, רשימות שונות ב"דבר" (האחרונה "אלדד

ומידד" - מחיי בית-החרושת), סיפורים ורשימות מהחיים במצרים ובארץ ב"הבוקר" וב"הארץ".

מתמסר זה כ-15 שנה לחקירת דברי ימי ביל"ו וגדרה.

במשך 5 שנים היה יו"ר ועד ההורים בגימנסיה "בלפור" בת"א, וחבר ועד ההורים המרכזי של בתי הספר בא"י.

צאצאיו: יעקב-אורי (שרת כארבע שנים במלחמתהעולם השנית בחיל הנהגים, מהן שלש שנים באיטליה), תמירה (מורה לפסנתר).

מאיר פלאי (פיליפובצקי)

נולד בצ'יצ'ובשצ'ינה, אוקראינה, ט"ו אב תרנ"ד (17.8.1894), לאביו יצחק (מנהל פנקסים, מפעילי חיבת ציון) ולאמו בת-שבע בת הרב דב ימפולסקי מקורני שליד קיוב. למד בחדרים ובישיבה ובגימנסיה והיה פעיל ב"צעירי ציון" בקיוב.

ב-1914 נשא לאשה את ברוניה ברכה בת ר' שמואל קוצנוק (המיסדת והמנהלת של הוצאת-הספרים "מסדה" בתל-אביב, ראה כרך שני, עמוד 1030).

ב-1921 עלה ארצה עם אשתו והתישבו בת"א. ניהל את בנין שכונת צ'לנוב. יסד את בית-מסחר הספרים "אחיעזר" ואח"כ את "מוריה" בשותפות עם הוצאת "דביר". ממיסדי חברת "הפלס" לקרקעות וחברת "צור" לרכישת קרקעות בשביל הקה"ק. מ-1943 ואילך מנהל חברת "מסדה" להוצאת ספרים. פעיל בעניני צבור כיו"ר סניף ת"א של החבל הימי לישראל וחבר הועד הארצי של קרן היסוד.

שלמה הללס

נולד בעיר באר, פלך פודוליה (אוקראינה), י"ג אדר תרל"ג (1873), לאביו צבי דב (בעל מלאכה, יליד וילנא שברח בילדותו לאוקראינה מאימת החוטפים לצבא הרוסי בתקופת ניקולאי הראשון שחטפו

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1139). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1139