Volume 3

Page 1150

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חורי הקלעים, בעל זכרון בלתי רגיל, אנציקלופדיה חיה היה. לחם נגד הספסרים, בתעודות שטרי הגורל, רב את ריבם של הנושים הקטנים מידי "הבנקים" שהפסיקו תשלומיהם, וכו'.

ב-1927 היה ציר בועידה השלישית של ההסתדרות מטעם גוש א"י העובדת - בלתי מפלגתיים (שיסד בשנות 1926/27 בשנות השפל, הסיוע והמשבר הכלכלי).

היה ממיסדי אגודת העתונאים בת"א ופעיל בה ברוב שטחיה. היה סגן יושב ראש הועד וראש הועדה המקצועית כל השנים - עד התנדבותו לצבא.

ביולי 1942 התגייס לצבא, והוא למעלה מגיל הגיוס, ולמרות חולשתו הגופנית, התגבר על כל המכשולים ששמו לפניו הועדות הרפואיות והצליח להתקבל לפלוגות הנהגים העבריות ושירת בצפון-אפריקה ואיטליה . השתתף כחייל בתעמולה להגברת הגיוס. היה פעיל בחיים הצבוריים בקרב החיילים ובתנועה הציונית בין יהודי רומא.

נכנס בעובי הקורה של עניני הקהלה היהודית ברומא בשעת דחקה הרוחני. טיפל בהקמת בית מדרש לרבנים ולמורים.

נרתם לא רק לעבודה במערכת העתון "החייל", אלא גם בפעולה רבת ענפים למען שארית הפליטה שהתרכזה באיטליה המשוחררת.

ביזמתו הופיעו שם "תור את רומא " (מאת חיים אהרונוביץ) והמלון העברי-איטלקי (מאת משה ארדלי ומרדכי אלתר .)

היה רודף שלום, עוזר לכל אחד מידי תקיפים בעצה ובהדרכה ללא משוא פנים. היה אדיב ועניו.

באוגוסט 1945 שוחרר מהצבא וחזר ל"דבר ", בראש סניפו בירושלים .

נבחר ליו"ר אגודת העתונאים בירושלים.

במסיבות העתונאים בירושלים הבריטית (לפני שעזבו את העיר, מאי 1948) הטריד בשאלותיו את הדובר הממשלתי: אימתי יוציאו הבריטים את הלגיון הערבי מירושלים"? היה חוזר ושואל...

היה חייל שידע תמיד את כובד האחריות שהוטל עליו. בכל תפקיד ראה פקודה עליונה. אולם מעולם לא ידע שום אדונים עליו: רק המצפון והאמת הם ששימשו לו מורה דרך יחיד בחייו. הקווים הבולטים באפיו - היו לא רק נקיון כפיים, אלא גם נקיון נפש. מעטים ידעו כמוהו לשמור על הקשר בין הדורות שקדמו לנו ובין דורנו אנו. הוא שמר אמונים למקורות, היה עממי עד תוך תוכו, ועממיותו היתה טבעית וטובה.

במאמריו מירושלים ב"דבר" בשם "שיחות ירושלים" חתם: בן-ציון.

ביום ו', כ"ו אייר תש"ח נפגע בבטנו בפגז, בחוזרו ממשרד "דבר" לביתו, נותח ובאור לב' בסיון תש"ח (9.6.48) מת אחרי יסורים קשים ונקבר בירושלים.

צאצאיו: חיים נולד בירושלים כ"ו אדר תרפ"ד,

נהרג בקרב בלד-א-שיך י"ט טבת תש"ח, הללה נולדה בתל-אביב טבת תרצ"ו.

בנפול בנו חיים בקרב, נתאזר וכתב חיבור אלגי, מתמצית לבו של אב אוהב כואב - מסה על גבורת הבנים. ובצד כותרתו של החיבור רשם באיזו מין פשטות מרעידה: "לחיים - בשילוב נשמות". חצי שנה חלפה - ונשתלבו נשמותיהם...

אליעזר (זיגפריד) הופין

נולד באוטרכט, הולנד, אלול תרמ"א (29.8.1881). לאביו הרב יעקב (רב ראשי באוטרכט) ולאמו רוזה בת זיסמן בלאו . למד בבית ספר ריאלי ובבית ספר למסחר, הוסמך לרואה חשבון ועסק במקצועו.

נשא לאשה את מרים בת ישראל מייקולס .

הצטרף לתנועה הציונית ומשנת 1909 ואילך עבד כמזכיר בלשכה המרכזית של הקה"ק, שמושבה היה אז ליד המרכז העולמי של ההסתדרות הציונית בקלן.

ב-1912 הועבר לארץ ישראל ונתמנה לסגן המנהל הכללי של בנק אפ"ק, ומשהתפטר ב-1924 המנהל הכללי ר' זלמן דוד ליבונטין לעת זקנה נתמנה הוא במקומו.

בהעדרו של ליבונטין מהארץ בשנות מלחמת-העולם הראשונה ניהל הוא במקומו את כל עסקי הבנק, ארגן יחד עם ד"ר חיים חיסין וד"ר ארתור רופין את הועד הכללי לחלוקת הסיוע שבא מאמריקה, וב1917/18 היה ב"כ "ועד הסיוע המאוחד" האמריקני ומנהל עניניו בארץ (הגשת עזרה והצלה להרבה מוסדות צדקה וחינוך); נאבק בקשיים הרבים שגרמו מצב החירום וההגבלות הזדוניות והמטומטמות של השלטון הצבאי הטורקי בכוונה להחריב את חיי הכלכלה של היישוב, ועמהם אף את הישוב עצמו; הנהיג שיקים

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1150). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1150