Volume 3

Page 1186

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שעמד באותה שעה ליסדה. הכסף ששילם בעד כל השטח הספיק כדי לתת גם למחוסרי אמצעים וגם לבעלי אמצעים את האפשרות להתישב על האדמה. המושבה שנוסדה באמצעיו הפרטיים נקראה בשם "ראשון לציון". מחצית השטח נמכרה על ידו לחברי ועד "חלוצי יסוד המעלה" במחיר שעלה לו, ומחציתו

השני של השטח השאיר לעצמו, וממנו הפריש שטח של 360 דונם בשביל שש משפחות מחוסרות אמצעים, בתשלומיו לשעורין במשך חמש שנים, והתמורה שתתקבל במשך הזמן הנ"ל הקדיש לבנין בית הכנסת במושבה. על פעולתו לטובת המושבה החדשה נתכבד באסיפה הכללית של חברי המושבה בג' תמוז תרמ"ב בתואר "חבר נכבד" של הועד, וגם הוגשה לו תעודה מיוחדת, המביעה לו הוקרה.

אחרי שנוסדה ראשון לציון, והמתישבים הראשונים עלו על הקרקע, יצא לזמן-מה לרוסיה לשם חסול עסקיו. ואמנם כעבור זמן קצר חזר מרוסיה והתישב בראל"צ. מפני שלא יכול היה להסתגל לסדרי והפקידות של הבארון, שהונהגו אחרי שראשון לציון עברה לחסותו של הבארון, מכר את רכושו לבארון רוטשילד, ונשאר לגור בראל"צ עד סוף ימיו.

נפטר בעשרה בטבת תרנ"ח ונקבר בבית הקברות בראשון לציון.

את כל רכושו צוה לטובת מוסדות צבור שונים במושבה.

יהודה ליב בארסקי

נולד בחארול (רוסיה), בחודש אלול תרכ"ח (22.8.1868), לאביו חיים צבי הלוי (סוחר) ולאמו חיה שרה בת משה בוכבינדר. למד בחדרים ואח"כ התמחה במסחר.

בתרנ"ה נשא לאשה את קיסיה (זיסה) בת מיכאל פרטקין.

עסק במסחר ובתעשיה של בירה וטבק והיה פעיל בעניני צבור כגבאי חברת "לחם עניים".

בערב פסח תרע"ד הגיע ארצה עם משפחתו ורכושו והתישב בתל אביב. עסק בקבלנות-בנין, בנה את אולם "עדן" (כיום קולנוע על שפת פרבר נוה צדק ואז אולם צבורי גדול בתל אביב הקטנה).

בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א במלחמת העולם הראשונה נמלט עם משפחתו לחלק שבצפון סוריה ועסק בתעשית מוצרי חלב להספקה לצבא. הודות לקשריו עם ראשי הצבא עזר לשחרור שבויים ואסירים יהודים ואף לחיילים יהודים מארץ ישראל שערקו מהצבא הטורקי. בפעולות אלה השקיע הרבה כספים ועמל ולא פעם אף סיכן את עצמו ואת בני משפחתו.

אחרי המלחמה חזר לתל אביב והמשיך בפעילותו הכלכלית והצבורית. הקים בארץ את בית החרושת הראשון לנקניקים, מאפיה משוכללת למצות, עסק במסחר-מכולת בסיטונות, ובקבלנות בנין, השתתף ביסוד חברת התחבורה "אגד" ועוד. היה בזמנים שונים יו"ר השכונות "מחנה יוסף", "יהודה" (אזור רחוב שבזי) ו"אהל משה'', וב-1921 השתתף בסיפוח השכונות לתל אביב כשקיבלה מעמד של עיריה, ובזה השתתף בהנחת יסוד לעיריה ונבחר למועצתה הראשונה.

השתתף ביסוד שכונת מחוסרי דירות (נורדיה), היה גבאי בית התבשיל בנוה שלום, יו"ר אגודת ביקור חולים ולינת הצדק ביפו-ת"א, וכיום הוא גבאי בבית הכנסת "עין יעקב - שלש סעודות" בת"א.

צאצאיו: חיים צבי, מיכל, משה, שרה לאה אשת אברהם אליהו, שושנה אשת ברוך צרבינסקי, דבורה.

יחזקאל גולדנברג

נולד בסובאלקי, פולין, ג' אלול תרנ"א (1991) לאביו ר' אליעזר (סוחר, מנכבדי הקהלה, מפעילי "חובבי ציון", רכש באותה שנה באמצעות "אגודת קובנה" נחלה במושבה חדרה שנוסדה אז על מנת לעלות ולהשתקע בארץ עם כל משפחתו) ולאמו חיה שרה לבית נישקובסקי (ראה כרך א', עמוד 509).

אחרי שאחיו הבכור ראובן עלה ארצה בתרנ"ג להכין את הנחלה למשפחה ובתרנ"ו נפטר בעקב קד

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1186). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1186