Volume 3

Page 1201

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גם בית-מדרש מהודר יסד בבית-מלונו והחזיק בו מנין קבוע לתפלה ושיעורי תורה בכל יום.

ספר האורחים של בית-מלונו נקרא - כפי שהוא רשם על כריכתו - "מסכת עדויות לבית א' ש' ל' (ראשי תיבות : אכילה, שתיה. לינה - רמז למה שנאמר במדרש חז"ל על אברהם אבינו: "ויטע אשל בבאר

הוכחה נוספת ששם משפחת אביו (כנ"ל) היתה "בוים" ולא קמיניץ. ראה כרך ב', עמוד 560. שבע") ירושלים להאורחים הבאים לדרוש בשלומה, והיא קהלת תעודות אנשי שם הבאים להתארח בבית הזה". בספר זה רשמו האורחים דברי הוקרה בשבח האכסניה ומתוך רשימותיהם אפשר לראות, שבבית זה התאכסנו אנשי-שם מישראל ורבנים, עסקנים, תיירים חשובים ביחידים ובחבורות, סופרים, משוררים, אכרים, מיסדי מושבות, גדולי חובבי ציון והתנועה הציונות, הבארון בנימין רוטשילד ורעייתו, הרצל, דוד וולפסון ועוד) ומהעמים, וכולם הביעו את תהלותו. תוך התעסקותו במלון ושקידה על שכלולו הוסיף להשתתף בחיי הצבור ולפעול למען בנין ירושלים והישוב, ופעם אף נסע לחו"ל, כדי לחקור וללמוד את דרכי השכלולים במקצוע.

נפטר ביפו ט' טבת תרע"ו ונקבר בירושלים. צאצאיו: בצלאל אברהם, מרדכי (מרקוס), אסתר אשת אפרים כהן (מנהל מוסדות החנוך של חברת "העזרה" של יהודי גרמניה בא"י), גולדה אשת יצחק איכילוב, מינה אשת מקס קולמן, פרידה אשת יוליוס רוטשילד (ממורי ביה"ס בצלאל בירושלים עם יסודו).

ליום השלשים לפטירתו, הופיעה חוברת זכרון לתולדותיו ולתולדות אביו ופעולותיהם בארץ (משנת תקצ"ג עד תרע"ו) ע"י קבוצת מוקיריו, בעריכת מרדכי גרשון וינברג, ירושלים, תרע"ו.

יצחק נהון

נולד בטאנג'ר, מארוקו, אייר תרל"ג (1873), לאביו אברהם (סוחר) ולאמו פלומה בת יצחק עטייה מעיר טיטוואן (מרוקו). בילדותו עלה ארצה עם הוריו והתישבו בחיפה. כאן למד בישיבת הרב אברהם כהן ואח"כ בבית הספר של חברת כי"ח (אליאנס), ואחרי גמרו את לימודיו הוזמן להורות באותו מוסד.

נשא לאשה את רבקה בת בכור גלמידי מקושטא (נפטרה בשנת תש"ה).

אחרי פטירת המנהל יוסף בנשימול בתרס"ו נתמנה במקומו למנהל ביה"ס כי"ח בחיפה. עסק גם בצרכי צבור. בתרס"א השתתף עם יוסף שטרקמט , מנהל עניני יק"א בארץ, ביסוד ועד העזרה הראשון בחיפה היה פעיל בארגונה ובניהולה של העדה העברית בחיפה בראשונה, יחד עם מ. ג. לוין נציג העדה האשכנזית (כיום יו"ר הקהלה) והמנוח ר' שמעון פרידמן ז"ל.

בשנות תרע"ב - תרע"ד ניהל את ביה"ס כי"ח כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה הוכרח כנתין צרפת, לעזוב את הארץ ולצאת מצרימה ושם היה בעיר טאנטה עד סוף המלחמה, ואח"כ חזר למשרתו כמנהל בחיפה. בהשתדלותו נרכש במרכז הדר הכרמל מגרש גדול, שעליו הוקם בנין בית-הספר של החברה.

בסוף שנת-הלימודים תרצ"ו, יצא לפנסיה מחמת זקנה ומאז התמסר לפעילות צבורית, כחבר נשיאות חברת גמילות חסדים בחיפה מיסודו של ר' ד. מ. אפשטיין, ועוד .

שלש פעמים קיבל תארי-כבוד מהממשלה הצר פתית וגם מחברת כי"ח. במלאות לו שבעים שנה רשמוהו חבריו ותלמידיו בספר הזהב של הקה"ק, וביתהספר "יסוד הדת", שפעל למען הקמתו והחזקתו, נקרא על שמו "בית יצחק".

צאצאיו: וירג'ני (היתה מנהלת ביה"ס "לבנות של כי"ח בחיפה, אלמנת שלמה בוזגלו ז"ל), ליזה, פלור אשת אשר יונגרמן (מורה ראשי בביה''ס כי"ח בחיפה ומזכיר חברת כי"ח בארץ), אמלי אשת מר דה-פיג'וטו בחלב, אברהם (נפטר באלכסנדריה, היה שם פקיד בבנק עותומן, השאיר אחריו ארבע בנות ושני בנים), שלמה (פקיד בבנק ברקליס בחיפה).

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1201). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1201