Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1209

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המזרחי" בתרפ"א, היה חבר ומזכיר כללי בועד הפועל של הסתדרות זו ועורך העתונות שלה (הירחון "הפועל המזרחי", דו-השבועון "נתיבה" ומאסף "תורה ועבודה"), נבחר בשליחותה לשלשה קונגרסים ציוניים (שנים בקארלסבאד ואחד בציריך) ולמזכירכבוד בועידה העולמית של המזרחי (אנטוורפן, תרפ"ט), חבר "איגוד סופרים דתיים" וגזברו; היה מזכיר אגודת פועלי הדפוס בירושלים, חבר באספת הנבחרים השניה, חבר בועד העיר של יהודי ירושלים, ממיסדי שכונת מקור חיים, חבר ועד שכונת בית וגן בירושלים, יו"ר שכונת חנינא בירושלים - וכיום מזכיר המחלקה למסחר ותעשיה של הסוכנות היהודית.

בתרפ"ז נשא לאשה את שושנה בת הרב יעקב בנימין ופרידה יקימובסקי מפולין.

ביחוד התמסר לטיפוחה וחקירתה של המוסיקה היהודית. אסף (ומוסיף לאסף) אלפי ניגונים של עדות ישראל שונות (אשכנזים, חסידים, ספרדים, תימנים, בוכארים וכו'). ארגן בירושלים את המקהלה הראשונה לנגינת חסידים ואת התזמורת הראשונה לניגוני-עם; מארגן ומזכיר הכבוד של איגוד החזנים וחובבי השירה הדתית בארץ ישראל ; מרצה בקביעות ברדיו ירושלים ולעתים תכופות לפני קהל במקומות רבים בארץ ומארגן תכניות על ניגוני ישראל מכל העדות, ובעיקר על ניגוני החסידים; כותב על נושא זה בעתונות העברית ובכתבי עת שונים בלועזית בארצות חוץ; עורך הירחון המוסיקלי "הלל" והירחון "צלילי חסידים": חבר המרכז העולמי לנגינה עברית שליד הסוכנות היהודית; חבר הנהלת המכון לנגינה מזרחית בירושלים. מאסף ורושם ניגונים מפי צעירים וזקנים בני עדות שונות ומפי אדמו"רים וחסידים ותיקים. עוסק בתעמולה והסברה להכניס לחיינו מוסיקה עברית על יסודות מקוריים חוקר את תולדות המוסיקה העברית.

פרסם ספרים אתיים על נושאים כלליים, והם: מסלילת הכביש עד בנית בית הפועלים (1926), הסוציאולוגיה בישראל (1937), החקלאות במקרא ובתלמוד, שירתו של הרב א. י. הכהן קוק, ועוד בכתב-יד.

בשטח המוסיקה העברית פרסם את הספרים: רננים (1931), מוסיקה ופיוט בספרות הרמב''ם (1933), לחסידים מזמור (1936), צלילי חסידים (1938). הכין לדפוס: ''נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה". נגינת ישראל (חלק א' עד חורבן בית ראשון - עם פרקים מיוחדים לנגינות מצרים, אשור ובבל; חלק ב' עד חורבן בית שני); הנגינה היהודית בימי הבניים; ניגוני חגים ומועדים; עבודת הניגון והריקוד בחסידות למימי הבעש"ט ועד ימינו: הנגינה היהודית בספרות: יהדות וסוציאליות ; הנגינה בחצרות הצדיקים בוויז'ניץ וקוסוב (תש"ז). ואוצרות תוים של ניגונים שאסף, למעלה מעשרה כרכים גדולים. אוסף נגוניו מהוה כיום האוסף הגדול ביותר בעולם היהודי. בתו: רנה .

יעקב גולדברג

נולד בפיאטרה-ניאמץ, רומניה, בשנת תרל"ז(1877) לאביו משה .

אחרי למדו שנים אחדות בחדרים עלה ארצה בשנת תרמ"ט ולמד בישיבה בצפת ואח"כ יצא לעבודה.

עבד מטעם פקידות הבארון רוטשילד בנטיעת פרדסים ביסוד המעלה, אח"כ עבר לזכרון יעקב ועבד בנטיעת חורשות הזיתים הראשונות ונבחר מטעם פקידות הבארון בין הפועלים הותיקים והמנוסים שנועדו להתנחל במטולה. נשא את חלקו בסבלם של הראשונים (התקפות הדרוזים, אדמה רזה ומפוצלת וכו').

עבד חמש שנים כמפקח על נטיעת היער בתל-חי.

במלחמת העולם הראשונה עבד בשרות הממשלה הטורקית כשמאי בהערכת היבול ומס היבול בערי סוריה וסביבתן.

מ-1920 ואילך עבד זמן מה ביבנאל בסידור המשתלה ובטיפול בה.

במטולה נטע שני יערות אקליפטוס ועל אדמתו נטע כרם זיתים וגן עצי פרי.

עסק בצרכי צבור כמוכתר המושבה, יו"ר הועד,

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1209). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1209